פלמינגו בלונדון

לקחת או לא לקחת, זו השאלה כשאני נרשמת לכנס בחו"ל. האם להציע לשותף להצטרף אלי לנסיעה כשאני מסתופפת עם בני העם שלי (העמיתים האקדמאיים) בהרצאות, מסתובבת איתם בפאבים בערבים, בקבלות פנים מפונפנות בחדר עם נוף לתמזה עם מלצרים במדים שמציעים לך גביעי יין אדום ולבן וקעריות בוטנים ושקדים, או יושבת לצידם בארוחה החגיגית, 5 מנות (ותודיעי מראש אם יש הגבלות אוכל) ושני סוגים של אלכוהול, למרצים בלבד. לא מתלוננת כמובן, אבל זו עבודה, גם אם זו עבודה עם תנאים לא רעים בכלל. האם להביא את בן הזוג לעבודה, במיוחד כשמדובר בכנס מצומצם וסגור כמו זה שאליו אני מוזמנת, ולא אחד מאותם כנסים בין לאומיים המוניים.

הפעם לא היתה שאלה. כשפנו אלי בבקשה לבוא לכנס זה היה לפני הבחירות. השותף עובד (וקשה מאוד) בבחירות, ותוך כדי הקלחת המטורפת שבתוכה הוא היה לא היה שום ספק שירצה להצטרף. לונדון מקום לא רע בכלל בשביל לנקות את הראש, להסתובב, לנוח בזמן שאני עסוקה בקשירת קשרים ובדיון שנע בין המרתק לבנאלי עם קולגות מרחבי העולם. אלא שביבי, ליברמן וליצמן טרפו את הקלפים. במקום חצי שנה של שקט וכתיבה שהוא תכנן לעצמו, חודשים של חיטוי תחושת המגע הדביק שמשאירים הפוליטיקאים אחריהם כמו שביל ריר של חילזון, נפערו מחדש שערי הגיהנום. סיבוב שני בספטמבר.

לבד אני ממש לא בררנית. לא אכפת לי החדר במלון כל עוד הוא נקי ויש וויי פיי ולא רחוק מדי ממקום הכנס. כשאני מביאה איתי את השותף אני מקפידה הרבה יותר. בגלל שהוא צריך שקט ומרחב דרושה דירה לעצמנו שתכלול פינת כתיבה. רצוי מטבח גדול שבו הוא יוכל להכין לעצמו את האוכל שהוא אוהב. רצוי מיקום טוב במיוחד שיאפשר גישה קרובה לאתרים. אנחנו בדרך כלל מוותרים על המלון המומלץ על ידי מארגני הכנס, שאיכשהו, כמו שציינה דורותי, תמיד יוצא הכי יקר והכי פחות משתלם, ומחפשים דירת Airbnb בסביבה. הפעם ביקשתי מהשותף שייקח את זה על עצמו. נתתי לו את מיקום הכנס, וביקשתי שיהיה במרחק הליכה. ראיתי אותו בורר בין אתרים, ובסוף הוא בחר. ערב לפני הטיסה הגיעה ההודעה מבעל הנכס שמסביר לנו איך להיכנס לבניין והיכן הוא מטמין את המפתח (מתחת לשטיחון הכניסה. הממממ). כל זה אם הוא לא יהיה בבית. החדר שלנו הראשון מימין, ויש שירותים נפרדים עבורנו, אם כי האמבטיה משותפת. ויש פירות וחלב במקרר לארוחת בוקר קלה. אני בוהה בשותף בהלם. הוא בחר בחדר בדירה של מישהו במחיר כפול מחדר במלון. המיקום חייב להיות בן-זונה אני חושבת לעצמי.

החדר שלנו קטן ועמוס. אני תולה את הבגדים של הכנס בארון העץ של הסבתא של בעל הבית. בעל הבית מאוד אוהב פלמינגואים. חיית הטוטם שלו מופיעה על וילון האמבטיה,

flamingos shower screen 2019

על המגבות

flamingos towels 2019

על השטיחון שעל רצפת האמבטיה.

flamingos shower mat 2019

יש לו צלחות עם פלמינגואים וכוסות עם פלמינגואים

flamingos kitchenware 2019

יש לו מגנטים של פלמינגואים

flamingos magnet 2019

וסלי קנייה עם פלמינגואים

בלילה מאוחר, דרך הדלת הסגורה של החדר שלנו אנחנו שומעים שהוא מגיע, ובבוקר אנחנו משתדלים שלא להרעיש מדי כשאנחנו מכינים טוסטים וסלט מירקות שקניתי בטסקו. על דלת החדר שלו תלוי פתק תלוש מפנקס בצורת פלמינגו שעליו נכתב 'פרטי. נא לא להכנס. שמור על השקט'.

flamingos notebook 2019

כשהשותף טועה בגדול כמו שקרה הפעם אני עוברת קשת שלמה של רגשות. החל מ'איזה מזל שזה הוא שהזמין, ולא אני'; עבור בתחושה קלה של שמחה לאיד (שמיד מתערבבת לי גם ברגשי אשם על עצם התחושה), כי בתחרות הסמויה בין בני זוג (והיא קיימת. אוהו, היא קיימת, גם אם לומדים לדכא אותה ולעבוד ברוב המקרים כמו צוות) הוא פישל פה, ובגדול, והוא לא ישכח את זה; וכלה בהיפוך טוטאלי של הרגשות כשאני רואה כמה הוא לוקח ללב. השותף כועס על אתר Airbnb שלא כיבד את ההגבלות של החיפוש שלו אחרי ההצעות הראשוניות, וכועס על מצבו אחרי הבחירות שדיכא אותו כל כך עד שלא בדק כמו שצריך. ובעיקר הוא כועס על עצמו. ומיד הוא גם חוטף דלקת בגיד ברגל, וכואב לו כל כך. הוא צולע קשות, לוקח כדורים נגד כאבים וכדורים נגד דלקת וישן הרבה. דלקת בגיד היא ה'צ'ופצ'יק של הקומקום' שלו, התגובה של הגוף שלו ללחץ, גם אם הוא נותן לה סיבות גופניות ראציונליות.

בגלל הדלקת בגיד השותף גם בקושי יכול לנצל את המיקום הבאמת מעולה של הדירה. אנחנו גרים מעל כיכר לייסטר, ליד כיכר פיקדילי, מעל כל התיאטראות השווים והמסעדות, ליד קובנט גרדן ובמרחק הליכה מהבריטיש מיוזיאום. כל זה בלתי רלוונטי כשאני גוררת את השותף הצולע והדואב בערב לפאב מתחת הבית, לבירה ולפיש אנד צ'יפס.

אז אני מניחה לשותף ולצערו בבית הפלמינגוס, והולכת לשלושת ימי הכנס בלב מתרונן. אני צוללת לים ההרצאות, ונותנת לעצמי לשחות בין גלים סוערים יותר או פחות של דיונים ושאלות ומצגות. כשאני מתעייפת ביום השני מהסנדביצ'ים המשולשים של סלט ביצים או טונה שהם מגישים תחת הכותרת 'לאנץ", אני מתגנבת החוצה להזמין קצת סושי ועושה גם סיבוב קניות לילדים, ואחר כך חוזרת מלאת עיזוז ועם שקית של COS ובה ג'ינסים חדשים בשבילי, שמשמחים אותי מאוד (אני מידה 41, מסתבר. בארץ אין מידה כזו בכלל).

ביום האחרון אנחנו שומעים דפיקה על דלת החדר שלנו. אני פותחת את הדלת ובעל הבית עומד שם. גבוה עם צוואר דק וארוך, קירח לגמרי, גיי וצמחוני. בא לוודא שהכל בסדר ושנחזיר את המפתח למחרת למקומו מתחת השטיחון בכניסה. איש נחמד מאוד הפלמינגו מלונדון שלנו.

מודעות פרסומת

62 תגובות בנושא “פלמינגו בלונדון

    1. אולי חלפנו זו על פני זו? איזה מזג אוויר מעולה היה 🙂 לרגע לא שכחתי שעל אירופה עובר גל חום של 40 מעלות ושבארץ לח עד מזיע נורא כשהסתובבתי לי עם קרדיגן (מתה על המילה הזו) דק 🙂

      Liked by 1 person

  1. קטע שהייתי בלונדון באותו זמן. אכן מיקום שווה ביותר אבל כפי שבדקתי המחירים של Airbnb באיזור המרכז זעזעו אותי ובסוף בחרנו מלון בהמפסטד שלא היה משהו אבל היה סביר. חוויית הפלמינגו שעשעה אותי מאד. ומתבאסת על עצמי שהזנחתי את COS. מזג האוויר היה מושלם אבל בן הזוג שלי חטף התקפת אלרגיה קשה. כנראה שעכשיו זו תקופת שיא של פריחה כלשהי שממש עשתה לו לא טוב. לאבא שלי הייתה דלקת בגיד בטיול וזה ממש מכה. והאורטופד המליץ לו על מתקן מסוים לרגל שמאפשר לה מנוחה והם לוקחים את המתקן לכל טיול.
    מקווה שבכל זאת הצלחתם ליהנות. וממש אהבתי את סיפור הפלמינגו.

    Liked by 1 person

    1. יש לי תיאוריה שלמה על אנשים שחולים בחופש. פעם זה הייתי אני. רגע, אולי אני עדיין כזו, אבל הצלחתי לנצח את השיטה כי אני נוסעת לכנס, יעני לעבוד, ולא לחופש 🙂 . לשותף יש קשת גבוהה בכף הרגל (הפוך מפלטפוס) ולכן הוא צריך מדרסים מיוחדים שמותאמים לו. נדמה לי שבאמת הזניח בזמן האחרון ולא הלך איתם כל הזמן. אני נהניתי. הכנס בשבילי זה כמו מים לדג. הצלחתי לשמוע כמה הרצאות שפותחות לי אופק חדש (וזה עוזר לסבול רבות אחרות סתמיות או מייגעות), ולפגוש כמה אנשים שהכרתי מקודם, ולהכיר כמה חדשים. השותף הרבה פחות. באמת שחיים עם כאבים זה לא כיף.

      Liked by 1 person

  2. כוח הצלה חברתי, מוכנה להשבע שהפתרון לקשת גבוהה בכף הרגל הן נעלי הליכה יחפה ולא מדרסים. אני כמעט משוכנעת, ואם אצליח להגיע לתל אביב למי שמתאים ומוכר אותן, אוכל להעיד ואולי אפילו להמליץ.

    הפלמינגואים כמעט הרגו אותי. לא, באמת. כלומר ממש. עברתי היום ניתוחון הורדה של משהו מקדמת הקרקרפת וכל חיוך מותח את הפנים והעור של הראש (מסתבר) ואת התפרים המתוחים להתפקע, ומכאיב לי, והפלמינגואים שלך…ובכן, כמעט הרגו אותי. ועוד אומרים שחיוך טוב לבריאות.
    מה הם מבינים.
    ובכלל מי אני שאדבר עם כל הצפרדעים שלי?

    Liked by 1 person

    1. את לא דומה לצפרדע!!! כי איש הפלמנגו היה ממש גבוה ורזה ועם צואר ארוך. הזכרתי גם שהיתה לו קרחת שלמה ורודה? עכשיו כשאני חושבת על זה, אולי הוא גם עמד על רגל אחת, אבל יכול להיות שאת זה המצאתי :/ . אני לא יודעת אם לשמוח שחייכתי אותך או להתנצל שהתפרים כואבים. בכל מקרה מאחלת לך (וגם הבהיר פה למטה) החלמה מהירה, ושזה הניכוש האחרון בקרקפת.
      גם את שייכת לגבוהי הקשת? ספרי לי באמת אם נעלי ההליכה היחפה עוזרים. היתה תקופה שאחי רץ מרתונים איתם. לא שאלתי אותו למה הפסיק, בין היתר כי לאחי מפעם לפעם יש שיגעון כזה שהוא נשבע בו, ואחר כך הוא מתפייד.

      Liked by 1 person

      1. אני באמת לא ירוקה, אבל את יודעת שיש צפרדעים בכל מיני צבעים 🙂 אבל חוץ מזה שאני נכנסת לצלילה, מה אני אם לא אשת צפרדע?:)
        התפרים הפעם כואבים ממש. לצערי זה לא באופן ודאי לא הפעם האחרונה שמורידים חתיכות ממני, והפעם זו היתה רק ביופסיה שההמשך שלה לפי הצורך, על פי התוצאות.

        בשביל הנעליים אני צריכה להגיע לתל אביב שנראית לי רחוקה מאד בקיץ הלח והדביק.
        כוח הצלה אומרת שהיא צולמה במכונה של האיש שמדגימה לחצים על כף הרגל לפני השימוש וכמעט שנה אחריו והשיפור שרואים מרשים. וגם פחות כואב לה. אז אולי שווה לנסות בכל מקרה, זה עולה כמו או פחות ממדרסים משוכללים.

        Liked by 1 person

        1. אשת צפרדע זה טוב! 🙂
          לצערי מכירה את הניכושים האלה היטב מעצמי מאחי ומהאחיות שלי. אבא שלי היה עובר חיתוכים והשתלות עור פעם בכמה שנים, ובדרכו הצינית היבשה היה קורא לעצמו 'אמנון ממגנצא' שהוא דמות טרגית שחיברה לפי המסורת את תפילת וּנְתַנֶּה תֹּקֶף מיום הכיפורים שכרתו לה את האצבעות אחת אחת. אין כמו המסורת היהודית לספק לנו מודלים של זוועות :/
          אז אני מבינה שכוח הצלה הולכת עם נעלי הליכה יחפה כל הזמן. מעניין איך זה נראה.

          אהבתי

  3. חייבת להביע את התפעלותי מכך שבתוך קשת הרגשות שהרגשת לא הזכרת בכלל כעס (שלך). אחרי הכול, חדר (יקר) בדירה של מישהו שנמצא שם, אמבטיה משותפת שאפילו הפלמינגואים לא יכולים להציע לה נחמה – ואפילו לא התרגזת? את באמת אלופה. אני בוטח הייתי צועקת וזורקת דברים 🙂

    Liked by 1 person

    1. א. אני באמת לא מפונקת, ואפילו יכולה להתכלב ממש אם צריך. ממילא אני לא ממש נמצאת בדירה, אלא בכנס רוב היום. והפלמינגואים בעיקר שעשעו אותי.
      ב. כל העסק נתן לי הרבה נקודות, שאותן אוכל לפדות בפעם הבאה שאני אעשה שגיאה בסדר גודל כזה. מעין קופון כעס, או כרטיס 'צא מהכלא'. לשמור לשעת צורך.
      ג. בעיקר, הוא כעס על עצמו מספיק גם בשבילי. ויחד עם הכאב ברגל והצליעה, במקום כעס היו רחמים. וגם את זה לא יכולתי להראות, כי זה היה פוגע בו עוד יותר :/

      אהבתי

    1. לא חשבתי על זה. כלומר שאיש הפלמינגו הוא לא רק בעל הבית ורוד הקרחת וארוך הצואר, אלא גם אורחו שצלע בעל כורחו 🙂
      לונדון השתנתה מאז שהייתי שם לאחרונה (לפני עשר שנים). כמעט לא שומעים אנגלית. המון תיירים. מאוד בינלאומית. ומרבית חנויות הספרים הפכו למסעדות. בכל זאת היא מדהימה. ומזג האוויר היה מושלם: צונן במידה, מעונן חלקית, תענוג.

      אהבתי

      1. הכנס נשמע שווה, ונשמע שדירת הפלמינגו לא העיבה על ההנאה שלך יותר מדי. זו חוויה להזכר בה בעוד שנים, כשגם השותף יוכל להתייחס לזה כאל אנקדוטה משעשעת.
        אני מאוד אוהבת את לונדון, אבל הביקור האחרון שלי בה (אם לא מחשיבים קונקשן קצר) היה לפני חמש שנים וכבר אז הורגש השינוי שאת מתארת, שנראה לי שרק התגבר, וחבל.

        Liked by 1 person

        1. השותף חזר הביתה, והתנפל על המטבח, שהתמלא בריחות מגרים של אוכל. אני נוסעת בנובמבר לכנס השנתי הגדול בארה"ב. והנה הסוגייה עולה מחדש: לקחת או לא לקחת?
          לונדון שרדה שריפה ענקית ב 1666 הסירחון הגדול בגלל שפכי ביוב לתמזה ב 1858, ושיטפון בשנת 1828 (כן, בדקתי בויקיפדיה 🙂 ). מקווה מאוד שתשרוד גם את גל השינויים הנוכחי. לפחות החזירו את ביתני הטלפון האדומים לנוף, אחרי שבפעם הקודמת אני זוכרת שביטלו אותם כי לכל האנשים יש טלפון.

          אהבתי

  4. הכל בגלל שלא חיפשתם לינה ב TRIVAGO 🙂 אוי כמה שמעצבנות הפרסומות שלהם על מלון סוג'ו בלונדון …
    לנו תמיד היה היתרון של חילוף תפקידים כאיש/ה של בכנסים' במקרים הלא רבים שהצטרפנו זה לזו או להפך. במזל או שלא במזל אף פעם לא נפלנו בהזמנות ואפילו הופתענו לטובה בלא מעט מקרים. תמיד אמרתי שאם לא הייתי נולד בישראל וחי בירושלים, כנראה הייתי בוחר לחיות בלונדון, שמשום מה תמיד הרגשתי בה בבית. אם כי בפעם האחרונה שם, ראיתי כיבוש מוסלמי של היידפארק ביום ראשון – בנחיל בורקות שחורות שהבריחו את הנואמים ההזויים. וכשהפכו את תוכן מזוודותינו בשדה התעופה, כאילו אנחנו מועמדים לחטיפת מטוס – הבנתי שכבר ממש לא אמהר לחזור לשם.

    Liked by 1 person

    1. מעולם לא נתקלתי באבטחה כל כך נוקשה כמו בכניסה לבניין האוניברסיטה שבו התקיים הכנס. היינו צריכים ללכת כל יום למשרד בבניין הראשי, להראות תעודה מזהה, הם היו צריכים לזהות אותנו ברשימת המוזמנים, ואז קיבלנו מדבקת אורח לאותו יום. עם המדבקה השומר בבניין פתח את הדלת ושוב את הדלת הפנימית. התהליך הזה חזר על עצמו מדי יום (המדבקות היו בצבעים שונים כל יום). מצחיק, כי תכלס הם לא בודקים תיקים.
      אני אוהבת את אנגליה. לונדון לא מקום שהייתי בוחרת לגור בו, אבל מקומות אחרים בה בהחלט כן (וכבר ביליתי שנת שבתון אחת בקיימברידג').

      אהבתי

  5. אנגליה מעולם לא משכה אותי, אבל זה כנראה כי לשם אנו טסים בדרך־כלל לביקורי משפחה, אז אני מכיר את המקום מילדותי. לונדון רק מזכירה לי הליכות ארוכות עם הדודה המחורפנת שלי, ואוכל מעצבן של סנדוויצ'ים מפרט־א־מנג'ר או משהו בסגנון. לפחות אפשר לקנות שם תה איכותי, וכן, המזג אוויר שם מדהים, רוב הזמן.

    Liked by 1 person

    1. האוכל האנגלי באמת בעייתי מאוד, אבל בלונדון אפשר למצוא אוכל בינלאומי טוב. אכלתי במסעדה איטלקית לא רעה, ובסינית שרוב הסועדים בה היו סינים, ויש מסעדות הודיות וויאטנמיות. אני אנגלופילית גמורה, מאז שהייתי באנגליה שנה כילדה בכיתה ה"א. בסופו של דבר הכל חוזר לחוויות ראשוניות שלנו.

      אהבתי

  6. אכן פאדיחה של השותף בבחירת החדר, אבל היי – יש לך סיפור מעניין עם קריצה.
    בחור הפלאמינגו ותפאורת הפלאמינגו ייכנס כנראה לפנתיאון…………
    הדלקת בגיד של השותף היא צרה צרורה….מבאס בכלל כל השיבוש הזה.
    אבל כל כך מבינה את המחשבה השטנית של "איזה מזל שהוא הזמין את זה ולא אני"………
    כיף שנהנית מהכנס וכיף שמזג האוויר התנהג יפה.

    Liked by 1 person

  7. אני מודה שהקונספט הזה של להתארח בדירה של מישהו שאני לא מכיר ,פחות מועדף עלי,אנחנו מחפשים עכשיו נופש בקפריסין לא יקר ואני תולה את יהבי בדור הצעיר שאמור להבין דבר או שניים באתרי אינטרנט סודיים שמציעים שילוב של טיסה ומלון או כל דבר אחר שאפשר להניח בו את הראש ושלא יקרע אותנו במחיר,מצד שני אני מניח שדי קשה לקלוע בול והשותף גם אם התאמץ מאוד,פיספס בכמה פרמטרים חשובים. התאור מקסים והעיקר שאת נהנית בחלק שלך,אני מניח שהשותף יסיק את המסקנות והביצוע הבא אם יהיה,יהיה מושלם.פלמינגו זו אחלה מילה לגלגל בפה

    Liked by 1 person

    1. זהו, שגם אנחנו לא מתים על הקונספט הזה, והשותף עוד פחות ממני. קפריסין זולה ואפשר למצוא שם מקומות מעולים במחיר טוב. היינו כל המשפחה לפני שנתיים בוילה על חוף הים, והיה מאוד מוצלח. בטוחה שהדור הצעיר שלך ימצא מקום טוב.
      פלמינגו איננה חיה שחושבים עליה הרבה, ואתה לגמרי צודק: זו מילה שכיף לגלגל בפה.

      אהבתי

  8. תשמעי, הקטע עם הפלמינגו הוא פשוט priceless 😅
    הבטתי נפעמת, ובאופן מוזר אף מוקסמת, באוסף המרשים והמלא אמירה פלמינגואית בלתי ניתנת להפרכה, והגראנד פינאלה עם בעל הבית תואם הפלמינגו – כמו קטע מקומדיה בריטית משובחה 😄
    אין מה לעשות, לפעמים נופלים עם בחירת מקומות הלינה, ואם כבר ליפול – אז על עדר פלמינגוז רכים ועדינים 😛
    אף פעם לא הלכנו על Airbnb, זה קצת יותר מדי בשבילינו לגור בבית של מישהו, אם כי אני מודעת ליתרון הכספי.
    מצטערת לשמוע על הסבל של השותף מהדלקת בגיד, ומקווה שיעבור במהרה. ויחד עם שמחתך לאיד ותפיחת החוב שלו אצלך –
    it's not his brightest moment. לא נורא, קקי קורה וצואה מתרחשת. חלק מהחיים. וזה מתאזן עם רגעים טובים ומוצלחים יותר. אם כי תודי שבזכות הבחירה שלו זכית בחוויה אנתרופולוגית ייחודית ובחומר משובח לבלוג.
    חבל שבנוסף לכל זה הוא צריך גם לעבוד במסגרת הבחירות ההזויות – זו חובתו במסגרת עיסוקו? אין דרך להתחמק מזה? נו טוב, לפחות אנחנו יודעים שיש לפחות איש טוב וישר אחד מבין המנצחים על קקפוניית הבחירות…
    אז גם ממך אני שומעת איך לונדון השתנתה, ולא לטובה, באמת חבל. אבל אני מבינה שעדיין ניתן למצוא את הקסם פה ושם, ועדיין יש יופי. ונזכור גם שלונדון היא בכל זאת חוויה שונה ואינטנסיבית יותר משאר אנגליה, שבכל מקרה זה עדיין יקום אחר במרחק שנות אור מארצנו המיוזעת הכעורה. איזה כיף לך שהסתובבת לך שם, ושהיה לך כנס מעניין.

    Liked by 2 אנשים

    1. לונדון היא באמת חוויה נפרדת מ'אנגליה', כמו שניו יורק שונה ממקומות אחרים בארה"ב. יש בערים הגדולות האלה משהו חי, יצור בעל לב פועם וקרביים שבולע אותך לקרבו, ולא בצורה רעה. אני אוהבת את לונדון, אבל החוויה האנגלית שלי (די בדומה לשלך) היא דווקא של מקום קטן וירוק עם מרחבים ומים ובתים עם חצרות ורכיבה על אופניים. וכן, עדיין יש ללונדון את 'זה', אבל בעיקר היא עיר קוסמופוליטית, עם בליל שפות זרות, והמון הומלסים שישנים בקופסאות קרטון בכניסה לחנויות יוקרה, וקבצנים שניגשים אליך לבקש פרוטה. אנשים מבוגרים ושבורים שהמערכת גרסה וירקה הצידה.
      אין ספק שהפלמינגוז, האיש והתופעה, ייכנסו לפנתיאון. בדרך כלל אנחנו שוכרים בairbnb דירה שלמה, ולא חדר. זה מאוד משתלם במחיר, כי במקום חדר צפוף במלון את מקבלת דירה שלמה ולרוב גם במחיר נמוך יותר. הפעם אכן נפלנו. איך אמרת, קורה. ביידיש קוראים לזה מחיר הרבי, כלומר המחיר שמשלמים עבור השיעור בחיים. אם לא נופלים לא לומדים :/

      Liked by 1 person

  9. למרות חיבתי הרבה לפלמינגואים לטעמי זה כבר גובל בפריקיות .
    יש לי איזו רתיעה מהקונספט של לגור בדירה של מישהו זר, לא יודעת אפילו להסביר כי אין סיבה ממשית. הרי בבית מלון זה לא שונה מבחינת האנשים שהשתמשו באותם כלים או מצעים ומגבות.
    אולי הסיבה היא שזה מרגיש לי כמו פלישה לטריטוריה לא לי.

    Liked by 1 person

    1. מודה שעד לנסיעה הזו לא הכרתי אנשים שמחבבים פלמינגואים. מכירה אנשים שאוספים צפרדעים (פועה, היי!) וינשופים ואפילו כאלה שמחזיקים עדרי פילים מעץ שחור על המדפים, אבל פלמינגואים זה נדיר, וכמו כל דבר כשמביאים אותו ad absurdum הוא משעשע. ודאי פלמינגו ורוד על רגל אחת.
      הניסיון שלנו עם דירות airbnb דווקא מוצלח מאוד עד עכשיו. בדרך כלל אלה דירות שנרכשות מראש לשם כך, כלומר, זה בעצם סוג של מלון דירות אבל בלי הנהלה, אלא השקעה אישית של אדם שמסדר לעצמו ככה הכנסה נוספת. אני אוהבת את העובדה שכל דירה כזו משקפת את הטעם של בעליה, ולא של איזה מעצב רשת מלונות. חדר בדירה זה באמת סיפור אחר.

      אהבתי

  10. זה נשמע כאילו ביקרת בדירה החדשה שאני גרה בה 😉 איכשהו הרבה מהמתנות שקיבלנו, יש בהן פלמינגו.. כולל ווילון האמבטיה.
    נראה לי עלית פה על מתכון לזוגיות בריאה. תני לבנזוג להחליט במקסימום תבלי בדירת פלמינגו.

    Liked by 1 person

    1. מודה שאכן עבר את כל הציפיות 🙂 לא תיארתי לעצמי שיש כל כך הרבה מוצרים עם פלמינגוז, אבל הנה טוקסי בתגובות גילתה לי שזה קיים גם בארץ. מי היה מנחש.

      אהבתי

  11. אני בעיקר מרחמת עליו, שהצטרך לבלות בחברת הפלמינגו כל היום (אם כי, חייבת להודות, די חמוד).
    במפתיע, כל דירות האיר-בנב האחרונות שלי (כולל הנוכחית) היו חסרות כל ייחוד – אני מנחשת שעוצבו באבולוציה רבת שנים על ידי הלקוחות שמעדיפים מצעים לבנים ורצפת פרקט. אני לא מתלוננת, לפעמים דירה פרקטית וחסרת ייחוד היא כל מה שדרוש לי. אנחנו מצטרפים זה לזו רק למקומות אקזוטיים או למקומות נוסטלגיים, אבל גם אז – שנינו מוצאים את זה מלחיץ מידי לחלק את הזמן בין הבנזוג והקולגות.

    Liked by 1 person

    1. מניחה שזה באמת אחרת כששני בני הזוג באים מהעולם האקדמי. אצלנו היתה תקופה שאפילו חשבתי שזו החופשה האידאלית: הוא עסוק בעניינים שלו (בעיקר סקירת חנויות שמעניינות אותו), אני בענייני הכנס, ובערב נפגשים. אלא שזה לא בדיוק ככה. דווקא בערב הרבה פעמים מתקיימות הפגישות החשובות ביותר, על כוס בירה בפאב. כשהרגשתי לחוצה שאני 'מזניחה' אותו, הוא נשבע לי שממש לא, שאעשה מה שאני צריכה, שבשבילו זה מספיק להיות רחוק מהארץ ופחות זמין בטלפון. לפעמים אני אפילו מאמינה לו.

      אהבתי

  12. יש פה משפחה במושב שהשגעון של האישה היה טרולים (ואכן טרולים מסוגים שונים מילאו את הבית שלהם
    משפחה אחת הייתה עם שגעון פרות… על אותו עיקרון
    איך אומרים, כל אחד והשגעונות שלו

    airbnb טריקי לפעמים
    בארץ לא בטוחה שזה משתלם
    ובחו"ל לא הייתי אז…
    מאידך היה מרגיש לי מוזר לישון בבית של מישהו אחר
    (אם כי ממה שהבנתי יש לא מעט אנשים שפשוט משכירים דירות שלהם לאנשים אחרים לכמה ימים).

    Liked by 1 person

    1. שיגעון פרות במושב נשמע לי על גבול הביזארי: הרי יכולות להיות לכם פרות של ממש, ולא רק אוסף פרות בבית. וטרולים זה כבר ממש משונה. לילדים שלי היו בובות טרולים בגיל הגן. נו. כמו חדי קרן לילדות קטנות. זה מתוק נורא, אבל לחיות עם זה בבית של אנשים בוגרים?
      מכירה אנשים שמשכירים את הדירה שלהם בairbnb ואז הולכים להורים. פחות מכירה כאלה שמשכירים חדרים בתוך הדירה שלהם כמו הפלמינגו. מצד שני, הבת שלי היא מלאך בשביל ישראל. כל הזמן יש להם אורחים מהשביל. אלא שהיא עושה את זה בחינם. באמת כל אחד והשגעונות שלו.

      אהבתי

      1. כל אחד והשגעונות אוספים שלו…
        את יודעת שמים את הבובות/פסלים על איזה מדף או שידה או משהו
        הטרולים שהתכוונתי לא היו מהזן מפלסטיק שהיו קונים לילדים אלא בובות/פסלים עבודת יד שהם היו קונים בחו"ל
        משהו כזה למשל:
        https://static.marmelada.co.il/images/detailed/229/180492.jpeg?t=1547553675
        (קריפי משהו)

        יש לי חבר טוב שנוסע הרבה לחו"ל והוא אמר לי שהוא מעדיף מלון זול (3 כוכבים) מאשר airbnb.
        הוא לא רוצה להתעסק בבישולים וכו' בזמן שהוא בחופשה, רוצה לקום בבוקר לרדת לחדר אוכל לאכול ארוחת בוקר, לחזור לחדר מסודר ונקי בלי שהוא צריך לדאוג לכל הפרטים הקטנים.

        המלאכים של שביל ישראל הם דבר נהדר ולגמרי לא מובן מאליו.
        מאידך, יש לא מעט יישובים לאורך השביל, ומספר המשפחות המארחות הוא דיי קטן
        (כך שגם זה לא מתאים לכל אחד…)

        Liked by 1 person

        1. באמת טרול קריפי, במיוחד שזה יצור מומצא לגמרי. מה בדיוק זה אומר על בעלי הבית, אני תוהה. אשר למלון לעומת דירת airbnb זה בדיוק הקטע הזה שהשותף מחפש, לבשל לעצמו. מבחינתו זה לא טירחה אלא עונג, קטע יצירתי, והכיף שלו במקום חדש ללכת לשווקים ולחנויות, לגלות את הדברים המיוחדים, ולהתנסות. אחר כך גם לקחת הביתה, ולהמשיך לפתח את זה. השבוע למשל הוא השתמש בגריל הקפריסאי שמסתובב עם חשמל ועישן עליו בשר. לא שאני אוכלת את זה, אבל זה משהו שהוא למד בקפריסין והביא משם.
          הקטע של מלאכי השביל של הבת שלי מובן לי לגמרי. אולי פעם אני אכתוב על זה.

          אהבתי

  13. צחקתי מלא בעיקר כי פעם לנתי באיזה צימר, פה בארץ וכל הצימר בדיוק ככה רק עם פיל 🙂
    ליפול בחדר במלון או בדירה זה מבאס. עוד לא קרה לי…אבל אני פחות גמישה, אני הייתי עוברת באותו רגע למלון קרוב אחר.

    אין על לונדון. הייתי בה כמה וכמה פעמים ובכל פעם נהניתי יותר מהפעם הקודמת. למען האמת, יש לי כרטיסי טיסה ללונדון…לעוד קצת זמן. כבר מתה לנסוע!

    Liked by 1 person

    1. עם כל השינויים שלונדון עברה (ודילגתי על הקטע של ההומלסים שמאכלסים את הרחובות וישנים בפתחי החנויות על קרטונים. שובר לב) היא עדיין לונדון, וללא ספק מדהימה.
      איכשהו הפלמינגוז הדהימו אותי יותר מפילים. חיה מאוד לא צפויה כחית טוטם למרצ'נדייז בדירה.

      אהבתי

  14. כמו,איזו חווית פלמינגו מיוחדת הבאת לנו. ועוד פלמינגו לונדוניות. מאוד הזדהתי אם הרגשות המעורבים שעלו בך לאור ה"פישול" שלו וגם עם הדלקת ההיא שלו…
    אמורה לקפוץ ללונדון לקראת סוף החודש, מקווה שהחדר שלי יהיה מוצלח (כן, הוא בחר))))

    Liked by 1 person

    1. בעיקר אני חושבת שזה עניין של ציפיות. הפער המפתיע בין הידיעה של מה הוא חיפש ומה בדרך כלל הוא צריך ובין מה שקיבלנו בפועל. אם את יודעת מראש לאיזה סוג של חדר אתם הולכים זה צריך להיות בסדר.

      אהבתי

  15. מרחמת על השותף 😦 מקווה שהוא מרגיש טוב יותר. אגב, איך הג'ינסים של קוס? כי אני קונה שם שמלות לפעמים ואף פעם לא חשבתי לקנות שם ג'ינסים (אני מסתפקת באלה של זארה או מנגו בחו"ל כי בארץ המחירים לא הגיוניים ושם הם עולים 20 פאונד..)

    Liked by 1 person

    1. הוא משתפר מאז החזרה לארץ.
      הג'ינסים של קוס מעולים. תפסתי גם סייל מוצלח, וקניתי זוג בחצי מחיר, 35 פאונד. מכיון שאני 'חורשת' על הג'ינסים שלי חשוב לי שהם יהיו מאיכות טובה, וגם באמת שמחתי לגלות שהמידה בדיוק מתאימה לי. הבנתי למה בארץ המכנסיים שמדדתי היו או קטנים מדי או מעט גדולים 🙂

      אהבתי

      1. 35 פאונד זה באמת מחיר מעולה. כמה זמן הם מחזיקים מעמד? כי שמתי לב שלפחות בחולצות שלהם ובחלק מהשמלות הם התחילו לחפף עם האיכות(למשל התפרים לא עשויים עד הסוף והבגד מתחיל להפרם)

        Liked by 1 person

        1. היה לי בעבר זוג ג'ינס אחד שלהם שהחזיק יפה מאוד. לא יודעת להגיד כמה זמן, אבל כן. הם איכותיים. אני אוהבת גם את הסגנון של COS, מאוד נקי, יפני כמעט בקווים שלו, אבל זה כבר תלוי איך זה נראה על הגוף. יש לי כמה חולצות שלהם. הפעם הסתפקתי במכנסיים.

          אהבתי

  16. כיף כיף לקרוא את הפוסטים שלך. בכל מצב יהיה משהו שיגרום לי לחייך מאוזן לאוזן או לצחוק בקול. אני לא יודעת אם הבחור אהב פלמינגו או שסתם חשב שזו דרך עיצובית טובה ליחידה שהשכיר.
    ולעניין הairbnb בפעם האחרונה גם אנחנו נפלנו. שכחנו לשאול באיזו קומה הדירה ואם יש מעלית. מתברר שהיא הייתה בקומה רביעית ללא מעלית. זה היה חופש עם התעמלות. ביום הראשון להעלות את המזוודות, וביום האחרון ירדנו למטה להזמין מאובר נסיעה לשדה התעופה, שלשלנו את המפתח לתיבת הדואר כפי שהתבקשנו, ואז נזכרנו שאין ברחוב ווי פי ואין איך להזמין את אובר. עליתי את כל ארבע הקומות בחזרה ונצמדתי לדלת עם הטלפון ולמזלי זה עבד…

    Liked by 1 person

    1. מודה שהתהליך הוא כזה: הרבה פעמים כשאני נתקלת במשהו שמחייך אותי, מתחשק לי לשתף בפוסט. הדירה היתה שלו. הוא השכיר בה חדר אחד, כך שזה לחלוטין החיה 'שלו' שהוא אוהב ומזדהה איתה.
      הסיפור עם המפתח והקומה הרביעית והאובר חייך גם אותי. אלה החוויות הקטנות ולעתים מעצבנות האלה שמספקות את החומרים הטובים ביותר 🙂

      אהבתי

  17. אני משוגעת על לונדון, איך עשית לי חשק עם הפוסט הזה, אוף!
    היו לי עד כה רק חוויות טובות עם איירBNB. "נפלתי" על מארחים מאד תקשורתיים וחברותיים שגם עוזרים בכל מיני עניינים כשצריך. אני די מחפשת לקרוא דברים כאלה בביקורות כשאני מחפשת חדר, כי זה מקל על השהות ומוזיל עלויות.
    בעיניי הפלמינגו ביזארי בקטע מדליק, לאמא של אחת מחברותיי יש קטע דומה עם פרות. כל אחד ומה שעושה לו טוב.

    Liked by 1 person

    1. כשאני נוסעת עם השותף אנחנו מעדיפים דירות משלנו, ולא חדר בבית של מארח. אבל מודה שכשאני נוסעת לבד זה בהחלט אופציה וכבר עשיתי את זה בעבר (היה קריפי, אבל זה לסיפור אחר). אני פחות צריכה את הקטע התקשורתי והחברתי, בעיקר כי אני נוסעת לעבוד. בהחלט כל אחד ומה שעושה לו טוב. ובכל זאת, מאז שחזרתי מלונדון אני רואה פלמינגואים בכל מקום, והתחלתי לחשוב אם הם היו שם קודם או שזה קטע חדש?

      אהבתי

  18. טוב ביליתם כמו הצעירים, הזמנתם כמו הצעירים, אולי צריך לחזור לסוכנים, אולי שוה לשלם את התיווך
    הייתם במרכז וזה נהדר והכי חשוב,
    האין Airbnb משמעו אויר מיטה וארוחת בוקר? לולא לקח השותף ללב, ז"א לרגל, לא אפשר היה להכיל את הפלמינגו?
    האוכל של הכינוס הוא הכי פחות מוצלח לדעתי,
    וגם הריר של החלזונות
    וזה לא נגמר. ואפשר לכתוב שלטים בפייסבוק, אז כתבתי שלט – "אם לא יהיה כבוד הדדי במערכת הבחירות אני לא מצביעה"
    זה המעט שאני יכולה לעשות
    אוגניה
    B.לוגי ישראבלוג
    http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=690765

    Liked by 1 person

    1. הפלמינגו היו משעשעים למדי. הבעיה היתה שזה באמת לא היה בית לשהות בו, רק לישון. לא היה אפילו שולחן אוכל, רק שולחן אירוח נמוך בחדר שלנו שעליו גם עבדנו, גם אכלנו. בקיצור, שגיאה, ועל שגיאות משלמים (בכאב, במקרה של השותף). אבל מכל שגיאה לומדים. אני מקווה. ולגבי הבחירות – אין לי מילים. באמת.

      אהבתי

  19. מניפונת… פלמינגו! גדול…. זו חיה מאוד אצילית בעיני, כאילו עושה בלט כל הזמן… ואוהבת את הוורוד אפרסק שלה.
    בחיבור טוב בזוגיות, נראה לי שדווקא במצבים כאלו, מתחברים יותר והכי טוב על רקע חוש הומור משובח ואז זה הופך את הטעות לחוויה שאי אפשר היה בלעדיה, למשהו נורא ייחודי וחווייתי. לבטח עשיתם זאת, כל הקטע מספר את הסיפור… שבת שלום )(

    Liked by 1 person

    1. עושה בלט זו הגדרה ממש טובה. לא יודעת איזו צ'אקרת פלמינגוז נפתחה לי בלונדון, אני רואה מאז את החיה הזו בכל מקום: בבגד ים שקניתי לנכדה, בעיטור על הקיר בקפטריה באוניברסיטה (!). איך לא שמתי לב לפני כן.

      אהבתי

      1. ממש מעניין הסיפור הזה, פלמינגו רודפת אחרייך : ) תהני! איזה יופי, מכל החיות בעולם, הפלמינגו. זה גם תמיד מזכיר לי את ריקוד הפלמנקו, החיה הזו כמו הבחורה, עם ידיים למעלה, בתנוחה כזו – נו אני רואה את הדימיון.

        Liked by 1 person

        1. מעניין שהפכת את הפלמינגו לנקבה, ושהיא רודפת אחרי. בגלל שהמשכיר שלנו היה גבר פלמינגו (כאמור גבוה, רזה, עם קרחת ורודה, ומאוד גיי) אצלי זה רקדן בלט. אבל בהחלט יכול להיות שזה גם וגם. כן. רואה את הדימיון 🙂

          אהבתי

  20. בשום מלון לא היו לכם כל כך הרבה פלמינגו! חבל שלקח את זה כל כך קשה. אבל נשמע שזה בא אחרי הרבה דברים אחרים שלקח קשה, אז זה נעשה הרגל. כמו ההרגל שלי לעבוד יותר מדי שאני מנסה להפרד ממנו בקיץ. בהצלחה חלקית, אבל עם הזמן זה משתפר. איזה כיף זה לטוס לכנס עם בן הזוג. לכנס הראשון שלי בארה"ב נסעתי עם ממיע והילדים וזה היה ממש לא כיף, אז ויתרתי לגמרי. אבל רק עם ממיע זה משהו אחר. נשמע ממש כיף, אפילו שפלמניגו ואפילו שדלקת בגיד.

    Liked by 1 person

    1. גם זו אומנות: לא לקחת קשה את הטעויות שאנחנו עושים. אבל נכון שאנחנו השופטים המחמירים ביותר ביחס לעצמנו.
      אגב, הפלמינגו כתב עלינו ביקורת בairbnb (שם גם המארחים מדרגים את האורחים) שהפילה אותנו לרצפה מצחוק: "Lovely couple. Quiet, respectful and tidy. Always welcome back" נו בטח. אם אין אפשרות לבשל במטבח אנחנו מה זה מסודרים 🙂

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s