דיון משפחתי עם רִגְשׁונים*

* (על פי האקדמיה ללשון העברית: פרצוּפוֹנים; בלועזית: אֵמוֹטִיקונים או בקצרה אמוג'ים)

דיון בווטסאפ המשפחתי. הבן הבכור שולח לינק שמוביל לראיון איתו שהתפרסם לא מזמן. הבן הצעיר מצטט משפט מהראיון שבו הבכור מספר על העזרה של הצעיר בבייביסיטינג, ומוסיף אייקון של סמיילי הפוך ומילה אחת: 'סלב' 🙃. הבן האמצעי, אבי התאומים, שולח אייקון מרים גבה ומגרד בסנטר ושואל אם אפשר להעזר בשירותיו גם כן 🤔. הצעיר מגיב שהבכור משלם לו בויסקי, והאמצעי, הילד הכי סחי בעולם, מבטיח שאפשר לסדר משהו.

הבת מאושרת מהאיזכור שלה בכתבה: הבכור סיפר שלמרות שהיא צעירה ממנו, הוא פונה אליה ליעוץ בענייני ילדים, כי יש לה ארבעה, והיא ממש אוהבת את זה, ומי יודע עוד כמה בדרך. ריגשת אותי, היא כותבת בווטסאפ המשפחתי ומוסיפה אייקון עם לבבות בעיניים 😍. האמת שהדברים ריגשו גם אותי. קודם אני מבררת אם הוא יודע משהו קונקרטי לגבי תוכניות ילודה בהמשך; הוא לא. ואחר כך אני נזכרת כמה הם רבו כשהיו ילדים. שנה ושלושה חודשים מפרידים ביניהם, וכל דבר שהוא עשה היא עשתה גם כן. הרבה פעמים טוב יותר ולפעמים גם מוקדם יותר. הוא היה מגיב בשנאה טהורה ומזוקקת, ופעם אמר לה בארס: אני רוצה להוציא לך את העיניים אחת אחת בכפית. הוא היה בן חמש כשאמר לה את זה, בכוונה מלאה, תמיד ילד כן וישיר. איזה כיף לראות את היחסים ביניהם היום.

אחר כך כשנולדו האחים הקטנים היא התחברה עם השלישי, וכשהיתה בת שש והוא בן שלוש לימדה אותו לקרוא. הגדול התחבר עם הרביעי, שניהם פורקי עול ופורצי מסגרות. בטיול הגדול בסוף השנתיים של פוסט הדוקטורט בארה"ב, כשהיינו בפארק השעשועים הרשי, הרשינו להם להסתובב בעצמם בין המתקנים לפי בחירתם במסגרת זמן קבועה מראש. חילקנו אותם לזוגות ולכל זוג נתנו מכשיר קשר. הכלל היה שאי אפשר להפרד, ואת המתקנים צריך לעשות ביחד. סידרנו את הגדול עם השלישי, ואת הבת עם הצעיר. הגדול לקח את הבן השלישי למתקן 'הדוב הגדול' – רכבת הרים אימתנית שהרוכב בה מחובר אל המסילה מלמטה באמצעות ריתמה, הרגליים מתנופפות באוויר, והיא מסובבת את האנשים קדימה והפוך שלוש מאות שישים מעלות, הראש למטה והרגליים למעלה. הילד השלישי – להזכירכם, בעל פחד גבהים – חזר מהמתקן הזה בקושי נושם ולבן כמו סיד. למה הסכמת, שאלתי אותו והוא ענה שלא רצה לדפוק את אחיו הגדול כי אסור להם להפרד והגדול כל כך רצה. איך הצלחת, שאלתי, והוא ענה: עצמתי את העיניים מההתחלה ועד הסוף.

כשהגדול נשאל בריאיון מה הוא זוכר מהאוכל מהבית התשובה מעלה חיוך על שפתי: דייסת סולת. דייסת סולת זה במחלקה שלי, אבל השותף הוא המבשל המעולה, זה שאחראי על האוכל המיוחד, הטעים. הילדים היו מביאים חברים הביתה לאכול בהפסקת הצהריים, ואחרי שהשותף היה קוסם להם ארוחה מטורפת יש מאין הם היו מהנהנים בשביעות רצון ואומרים לחברים 'אמרנו לכם'. השותף מכין אוכל מהלב, והוא אוהב להאכיל, להפתיע, לנסות תחומי מטבח חדשים. רשימה חלקית: מרקים סמיכים, עישון בשרים, הכנת נקניקיות, פרליני שוקולד, סושי עם טוויסטים, סביצ'ה דג, עלי גפן ממולאים. בכל תחום הוא מתעניין, קורא, רואה סירטונים, מזמין את המכשירים ואת חומרי הגלם הטובים ביותר והופך למומחה, ואז מאלתר ומשנה. השבוע היינו בחתונה של בן של חברים, והוא התנדב להיות אחראי על ההאכלה של הרוקדים באפטר-פרטי. מאחת בלילה עד ארבע לפנות בוקר הוא הוציא לרוקדים עראייס, שיפודי לבבות, נתחי אנטריקוט, ושוארמה הודו שהסתובב על מתקן גריל קפריסאי מיוחד עם מנוע חשמל. המפיק של החתונה שאל אותו אם הוא מעוניין להשכיר את שירותיו לאירועים אחרים שהוא מפיק, הוא ישמח לשתף פעולה.

השותף כותב בווטסאפ: 'דייסת סולת??? בחיים אני לא מבשל לכם יותר!!! בחיים!!!' ומוסיף אמוטיקון זועם 😬. השותף שונא אנשים שכותבים סימני פיסוק מרובים, והוא גם כמעט שלא משתמש בריגשונים, והתגובה שלו אכן מבהילה. למחרת הבן מגיע פיזית לשותף לעבודה ומכביר הסברים, תירוצים והתנצלויות: לא הבינו אותו נכון, הוא אמר שהוא לא זוכר מנה ספציפית כי אבא היה מגוון כל הזמן, ואיזה אוכל נפלא הוא עשה, אבל לכן המנה שהוא זוכר מהילדות זה דייסת סולת.

emoj

מודעות פרסומת

40 תגובות בנושא “דיון משפחתי עם רִגְשׁונים*

  1. בגלל שאני לא רואה טוב והאימוג'ים קטנים, לא תמיד אני מצליחה להבחין מה בדיוק מצוייר ומה הם אמורים להביע, לכן משתמשת בכמה קבועים. לפעמים גם הפרשנות לאותם אימוג'ים ומחוות מאדם לאדם ורק השבוע קראתי פרשנות נכונה שלהם (לא שאני זוכרת)..
    כנראה יש משהו בדייסת הסולת הזו שהיא נחרתת היטב בזיכרון. גם אני אוהבת מאד דייסות ואת הסולת בעיקר. פעם נהגתי להכין בטעם שוקולד וכשגיליתי שזה עושה לי צרבת, הפסקתי.

    Liked by 1 person

    1. דייסת הסולת המיתולוגית מהילדות שלי היא מחדר האוכל בקיבוץ מהעמק של הסבתא. הם השתמשו בחלב מלא שנחלב באותו בוקר, שיש לו ריח אחר לגמרי מזה של הנוזל הדליל שמוכרים לנו כיום בשקיות או במיכלי קרטון. זה היה אחד התענוגות הכי גדולים שלי בביקור אצל סבתא, הדיסה בארוחת הבוקר.

      אהבתי

    1. מציעה לך להכין תשובה מראש, כשיראיינו אותך וישאלו על אוכל ילדות זכור. 🙄
      נזכרתי בסיסמה שאלונה פרנקל כתבה באחד מספרי נפתלי שלה: גברים עושים מה שאפשר; נשים מה שצריך. ובעצם צריך גם את אלה, וגם את אלה.

      אהבתי

  2. כך אנו שומרות על קשר רציף בנותי ואני בקבוצת הוואטסאפ שלנו ( שיחת טלפון בד"כ אחת ליום , אבל הן עסוקות בעבודה ועם הילדים כמו כולם ) ולריגשונים יש מקום נכבד ! 🙂 זוכרת שכתבת פעם על פרליני השוקולד שהשותף מכין. יש לך אוצר בבית !!! ומעניין לאחרונה אחת מחברותי אמרה שהיא מכינה דייסת סולת ואמרתי לה שאני חייבת לבוא אליה לביקור (געגועים לאמא ) .כל הכבוד לבן שמצא מוצא מהעניין.

    Liked by 1 person

    1. קבוצת ווטסאפ זה אחלה דרך לקשר בין כמה אנשים. תמונות, סרטונים, שאלות וברכות ליומולדת. והריגשונים זה שפה בפני עצמה, שהולכת ותופסת מקום מכובד מאוד בתקשורת הכתובה. חזרה לפרוטו אלפבית.
      למה שלא תכיני דייסת סולת בעצמך? בחורף אני מכינה לעצמי כל הזמן. ה-אוכל המחמם והמנחם.
      והשותף נתן לבן להתפתל. קצת נהנה מזה. ברור שהוא ימשיך לבשל להם. לגמרי מקרה של יותר משהעגל רוצה לינוק, הפרה רוצה להניק.

      אהבתי

  3. רגשונים, רק אני לא יודעת עדיין איך מוסיפים אותם פה לרשומה… חיפשתי פעם ולא מצאתי איפה הם מסתתרים.
    את דייסת הסולת אני זוכרת בעיקר מהקיבוץ. לא אכלתי אותה, לא אהבתי.
    אהבתי את ההסבר הדיפלומטי של הבן לשותף.
    כשיש בנזוג מבשל זה כיף ענקי!!
    אצלנו צעיר בנינו עזב לפני חודשים ספורים את הבית לאיזו דירה שכורה, ומאז אני מדי פעם מקבלת ממנו הודעות ווטסאפ
    עם שאלות שונות לגבי אופן הכנת מאכל זה או אחר, ולפעמים הוא מביא ומציג את התוצאות. ואולי הוא יהיה אחד מאותם בניזוג מבשלים, לא יודעת.
    אצלנו בווטסאפ המשפחתי בעיקר צילומים חדשים של נכדים, וזה תמיד כיף גדול. תיאומי ביקורים שונים, וכל מיני דברים מקסימים אחרים. פעם ראיתי שמסבירים את הסימנים המסויימים שיוצרים אמוטיקון מסויים כמו 🙂 נקודותיים, מקף וסוגר שמאלי לחיוך. זה סייע לי לא פעם

    Liked by 1 person

    1. כדי להוסיף רגשונים לרשימה תפתחי אחד מהאתרים של רגשונים להעתקה, למשל זה: https://coolsymbol.com/emojis/emoji-for-copy-and-paste.html
      תעתיקי ותדביקי בפוסט. חוץ מזה ישנם הרגשונים האוטומטיים כמו המחייך שנוצר על ידי נקודותיים וסוגר שמאלי (גם בלי המקף) כפי שיצרת בעצמך, ונוספים כמו :/ (נקודותיים וקו נטוי) או זה 😦 (נקודותיים וסוגר ימני).
      נהדר שהצעיר שואל אותך, עושה וגם מביא. והדרך ליצור בןזוג מבשל היא הרבה פרגון. כמובן שצריכה להיות שם נטייה ראשונית ואהבה ליצירה ולמטבח, אבל בעיקר לאפשר להם ולהחמיא להחמיא להחמיא. אין אפשרות להגזים בזה.
      הווטסאפ המשפחתי הוא שוס. זוכרת את הימים שהייתי שולחת להורים תמונות של הילדים פעם ב… כשהייתי מפתחת פילם ודואגת לשכפל נוספות גם עבורם. אז נכון, אין לנו תמונות פיזיות כמעט בכלל, אבל יש בנייד, והוא איתנו תמיד.

      אהבתי

  4. התענגתי על ההצצה לשיחת הוואטסאפ המשפחתית הזאת. ואת הפרגון והחיבה של הילדים זה לזה. אני מרגישה שהיחסים שבין הילדים שלי לבין עצמם חשובים לי יותר מהרבה הרבה דברים אחרים.
    הצחיק אותי שהבן נלחץ והתחיל להסביר כשהשותף "איים" ככה, כאשר לי היה ברור שהוא נעלב בצחוק. זיהיתי כבר אצל השותף הזה שכמו T, הפרה רוצה להיניק יותר משהעגל רוצה לינוק.
    אנחנו משתמשים המון באימוג'יז (וגם ראיתי את הסרט אימוג'י עם הנכדים והיה ממש מתוק), ולפעמים אני מנהלת שיחות קצרות עם אימוג'יז בלבד עם חברתי 'ביוכימיה' (בסגנון 🚗🏋️‍♀️⛱☕️= אנחנו בדרך לחדר כושר, ניפגש בדשא לקפה אחר כך)
    אבל הכי מסקרן אותי על מה ראיינו את הבן ואיפה זה התפרסם 😉

    Liked by 1 person

    1. היחסים בין הילדים הם אולי הבונוס הכי נפלא מאז שגדלו, והפכו (בחלקם) להורים בעצמם. זה כבר לא תלוי בנו, אבל זה לגמרי מחמם את הלב. קצת כמו נכדים/ות. התשוקה להכנת אוכל של השותף ושל T אכן דומה. כיף להיות עם בני זוג כאלה.
      ולא ידעתי שעשו סרט על אימוג'יז. אני מחפשת סרט לקחת את הנכדות הגדולות, והוא מוכרח להיות חסר אלימות לחלוטין. בקיץ ניסינו לראות ביחד את זואופוליס והיא פרשה באמצע. מאוד רגישה לאי צדק ולדברים אפלים. קשה לי לחשוב שסרט על אימוג'יז יהיה עם קטעים אלימים או אפלים, האמנם?

      אהבתי

  5. עלי צוחקים תמיד, שאני צריכה להוציא מילון אימוג'ים לשירות הציבור. מבחינתי הרבה פעמים זה על אמת כמו לקרוא הבעות פנים.
    אז נכון, כל שיחות הווטסאפ זה עניין של זיוף והבעות הן לא הבעות.. אבל…
    גם דיסת סולת היא דיסת סולת ולא פרליני שוקולד ועדיין היא זו שהוזכרה בעיתון 😉 אין כמו להיות הזכרון המועדף בענייני אוכל.

    Liked by 1 person

    1. האימוג'ים מאפשרים ניואנסים בכתיבה שהיא מעבר למילים עצמם. אפשר לכתוב משפט ולהוסיף קריצה, וכך להפוך את הדברים על פיהם. אפשר ציניות. אפשר לבטא עצב, אהבה, רגשות בכלל בצורה ברורה לגמרי. זה אולי לא כמו לקרוא הבעות פנים, אבל הכי קרוב לכך שאפשר.

      אהבתי

  6. 😎
    הזכיר לי את דייסה של סולת מהשיר של כוורת.

    זוגתי היא הבת הקטנה שנולדה אחרי שני אחים. הבכור נפטר ממחלת לב בגיל חמש, והאמצעי ניסה לחנוק את אחותו התינוקת כשהיה הוא בן חמש. בעקבות שקט חשוד, האימא מצאה אותה שוכבת על הרצפה (כלומר הוא הוציא אותה מהמיטה) וכיסה היטב את פניה בכר גדול וכבד. כיום היחסים ביניהם טובים מאוד. שלנו היו מאז ומעולם חברים טובים. הקטן ניצב תמיד לפנינו כעורך דין שלה 😄

    Liked by 1 person

    1. ש/קנאה בין אחאים היא עובדת חיים ידועה. כשנולד הבן הרביעי שאלה אותי הבת: נכון שאסור לזרוק תינוק מהחלון החוצה? ללמדך שחשבה על כך. אני דווקא שמחתי תמיד כשהיתה הבעה מילולית של הקנאה, כי כמו שהסיפור על אחיה של זוגתך מעיד הביטוי הפיזי יכול להיות מסוכן בהרבה (ובהערת שוליים: כמה טרגי הסיפור על אחיה הגדול שנפטר בגיל 5). וכמובן, כולם לומדים להסתדר בגיל מבוגר, ואפילו להיות חברים טובים. כשזה קורה זה מאוד נחמד, גם להורים וגם לילדים. אחאות טובה שווה המון.

      אהבתי

  7. אוי אני יכול להיות בנך החמישי? עם טבח משובח כמו שיש לך בבית אני מוכן להשכיר אותך כאמא,הפלוס שגם אני מאוד אוהב,דייסת סולת ואצא מרווח פעמיים:-)
    אין על האינטרקציה של הילדים שהם גדלים,אצלנו ההפרש בין הראשונה לשני הוא שנה וחמש והקשר איטי משהו כי הם מאוד שונים,אבל השלישי החייל חבר של השני וחבר של הבכורה וזה אושר גדול ואנחנו מקווים שגם היחסים בין הגדולה לשני יתחממו במהרה,זה באמת אושר גדול.

    Liked by 1 person

    1. כמו שאני זוכרת היטב גם אתה טבח לא קטן בעצמך, ואפילו הלכת לקורס ואני זוכרת תיאורים לא מעטים ללקק את השפתיים. הילד הצעיר גם אצלנו הוא הכי מחבר בין כולם, איזי, הרבה פחות תחרותי, כולם כבר היו שם לפניו, עשו את זה, אין לו לאן למהר. וככה גם הוא הופך להיות חבר של האחים. אצלנו הוא גם הרווק היחיד, ויוצא שהוא הדוד האהוב של כולם וגם בייביסיטר מועדף.

      אהבתי

  8. אני מתה על אימוג'ים, הם מאפשרים להעשיר את קיצור המשפטים ההכרחי בהודעות בטלפון ולפרש אותן.

    יחסים טובים בין אחים נבנים על השתפשפות וגדילה יחד. יש הורים שמפחדים על הילד הקטן ואוסרים על הגדול להתקרב אליו וככה הילדים לא לומדים איך להסתדר אחד עם השני. הקנאה והחיכוכים כנראה הכרחיים כדי לבנות יחסים טובים אחר כך.
    חוויות משותפות הן משמעותיות ביותר. בסופו של דבר רק האחים שלך היו איתך שם, בילדות ורק הם זוכרים את אותה זכרונות, כמו של הדייסה של אמא 🙂

    Liked by 1 person

    1. למעשה, האחים שלך מכירים אותך הכי הרבה זמן: יותר מההורים שיעזבו לפניך, ויותר מהילדים שאת תעזבי לפניהם, ויותר מהזוגי שמכיר אותך מנקודה מסוימת בחיים. וכמו שאמרת גם הזכרונות הראשוניים משותפים, אז בכלל. ואני איתך בקטע של לא להתערב (אלא אם כן זה מגיע לאלימות).

      Liked by 1 person

  9. פעמים רבות אני חשה אחרי סמס שכתבתי בוואצאפ שהסמס או קר מידי או דו משמעי הפרצופונים הריגשונים ושאר מדבקות ממינים שונים משלימים לי יפה את ה'תמונה' שרציתי להעביר
    מעניין אותי איך הגבת על ה'להוציא עיניים עם כפית' זה כל כך טראומטי לשמוע ועובדה שזכרת את המקרה ואני מתארת לעצמי שזכרת גם את תגובתך
    השארתי עכשיו תגובה גם בזרים ברכבת הפוסט הקודם ואיני מבינה מדוע חדלתי לקבל פתאום עידכונים , וגם מצאתי אפשרות לסמן v ב'אני רוצה לקבל עידכונים לתגובות לפוסט הנוכחי' אך לא היכן נרשמים לקבלת עידכונים

    אהבתי

    1. נתחיל מהסוף: יש בשוליים הימניים אפשרות להרשם לעידכונים באימייל, מעל ה'תגובות אחרונות'. אני מקווה שיעבוד (אני עצמי נרשמתי כדי לראות שזה עובד, ולי זה עובד).
      אשר לאיום של הוצאת העיניים בכפית ועובדה שאני זוכרת את המקרה כי הוא באמת שומט לסתות – האמת היא שאני לא זוכרת איך הגבתי. אני מנסה לחשוב: האם אמרתי משהו? האם לקחתי אותו לשיחה? אולי כן, אבל האמת היא שאני לא זוכרת. אני כן זוכרת שזו לא היתה הפעם היחידה, ושהוא היה ילד מאוד ורבאלי ומאוד יצירתי (עדיין כזה) ושדי שמחתי שהוא מבטא את הדברים הקשים במילים ולא במעשים.

      אהבתי

  10. האימוג'ים לפעמים עוזרים להבין מסר כלשהו, זה נחמד אבל לא בתור משהו שעושים כל הזמן

    זה מדהים הקשרים בין הילדים
    אצלינו במשפחה בגלל שיש מרווחים דיי גדולים הקשר לדעתי פחות חזק
    אני חושבת שילדים עם הפרשי גיל פחות גדולים נהנים מקשר יותר טוב עם האחים שלהם (אבל זאת אני).

    אהבתי

    1. קראתי פעם (אוף, כמה טריוויה נצברת לי בראש) שככל שמישהו משתמש ביותר אימוג'ים בהודעות כך יש ביניכם קשר יותר אישי. אני אישית נוטה להסכים: אני לא אשתמש באימוג'ים עם אנשים שהקשר שלי איתם פורמאלי או חולף. בעיקר לבני משפחה וחברים קרובים. אשר לקירבה בין הילדים: שלנו באמת מאוד קרובים בגיל. בין הגדול לצעיר מפרידות אך שבע שנים. לפעמים כשגדלים נוצרים קשרים אחרים, כשכולם כבר בוגרים. כך זה למשל ביני ובין אחותי שצעירה ממני בחמש וחצי שנים. יש בזה יופי.

      אהבתי

  11. איזה פוסט חגיגה, איזה תענוג כל הביחד הזה (מחפשת ריגשון של חיוך מרוח ולב פועם מהתרגשות)…זה כמו חלה של שבת מלאה קצפת ואבקת סוכר בחמאה עם שבבי שוקולד ודובדבני אמרנה…
    (אני הולכת לקרוא הכל שוב!)
    בטח דייסת סולת, ברור מה, זה מאמא…

    Liked by 1 person

  12. לא קראתי את כל שלושים ושמונה התגובות לפני, אז יתכן שמה שאומר כבר אמרו לפני ואני מתנצלת מראש. אז אני אוהבת באימוג'י את הבעות הפנים שבכתיבה רגילה חסרים. זה מה שהופך את הכתיבה למשהו בין כתיבה לדיבור פנים אל פנים.
    ובקשר לקשר בין האחים, ביני ובין אחותי הקטנה ממני שנה וארבעה חדשים, ואני שנאתי אותה על שהייתה בלונדינית כחולת עיניים, שמחה וצחקנית ולקחה את כל תשומת הלב של המבוגרים ולי לא נשאר.

    Liked by 1 person

    1. השיח בתגובות הוא גם אישי וגם קבוצתי, כך שזה בסדר גמור שלא קראת את כל התגובות הקודמות 🙂
      ואשר לקשר בין אחים, הקנאה האחאית היא חלק בלתי נפרד מן הסיפור. אולי זה גם נותן כלים להתמודדות בהמשך החיים עם אנשים שקיבלו נתונים אחרים מאיתנו.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s