True colors

בשדה התעופה בן גוריון, בחמש בבוקר, אני נתקלת בפרסומת הזו. הגבות שלי נורות לכיוון קו השיער. אני מחייכת ומזהה תחושה של רחמים שגואה בי, בזוקה באבקת שמחה לאיד. ברוכים הבאים לעולם שבו נשים חיות מכבר, עם צורך להתאים גופים שבאים צורות ובגדלים שונים לתבנית גוף אידאלית אחידה של בקבוק קולה צר מותניים ובטן שטוחה.

גברים במחוך.jpg
גברים במחוך

אני טסה לפגישה התלת שנתית של מערכת כתב עת אירופאי ותיק, כל ההוצאות מכוסות, לא צריך להכין פייפר. אנחנו נפגשים בלובי המלון. יאן גוהר לחבק אותי, יו לוחץ ידיים, הרמן מחליף ברכות ודרישות שלום. נוריה תגיע מאוחר בלילה, קריסטל לא תגיע. אני חברת המערכת היחידה שהגיעה, וזה בולט מאוד על רקע העובדה שכל חברי המערכת האחרים הם גברים לבנים בגיל העמידה, מהסוג הנינוח הפריווילגי, שמנהל את העולם בטבעיות רבה. מהעבר השני, כל נציגי בית הדפוס הן נשים צעירות, המפיקה, העורכת והמארגנת, והן מוליכות אותנו לרכב שלוקח אותנו להאג, למוזיאון האמנות מוריטסהיוז. גבר הולנדי גבוה מדריך אותנו. 'איך היית מתאר אותה?' הוא פונה ללואי, 'כי גברים מבינים בדברים כאלה' הוא מסביר. הוא מתעכב על העובדה שהיא כבת 12 או 13, חסרת גבות, עם מבט מופנה לאחור ושפתיים פסוקות ורטובות קמעה. אני מחליפה מבטים מהירים עם דייוויד, שמחה שאני לא היחידה שמרגישה שהמדריך חצה כאן גבול בלתי נראה.

נערה עם עגיל פנינה.jpg
נערה עם עגיל פנינה, התמונה עם הכי הרבה יחסי ציבור במוריטסהיוז

אנחנו יושבים בחצר מרוצפת אבנים ושותים. עצי תרזה גבוהים מלבלבים בירוק בהיר כמעט שקוף מעלינו, משדרים בטחון רב. דור בא ודור הולך והארץ לעולם עומדת. יכולות הקיבול לאלכוהול של החברים בלתי סופיות כמעט. אחרי השתייה בחצר אנחנו הולכים לארוחת הערב. יואכים ממולי שותה ליטר וחצי בירה, ושתי כוסות יין. בסוף הערב כולם מזמינים גם משקה חריף. הם לא משתכרים. לא יודעת אם זה גנטיקה או שהאלכוהול מתפזר על פני גוף גדל מימדים, אבל עם הערת כמויות אדירות של אלכוהול הם רק נעשים רכים יותר, פחות סרקסטיים, והצחוקים משוחררים יותר. ביטחון ונינוחות, שביעות רצון וחמימות.

מקום לבדלים.jpg
מחוץ למלון בפינת העישון יש מקום מיוחד לבדלים.

האמריקאים ואני נשארים לסוף השבוע. אנחנו שוכרים אופניים מהמלון ויוצאים לרעות בשדות הצבעונים. אני עולה על האופניים קצת בחשש. דייויד רוכב אופניים סמי-מקצועי, והוא גבוה ואתלטי. סטיב מבוגר ממני בעשור, אבל יוצא לריצות יומיות. זהו דגם גברי אמריקאי מהחוף המערבי, והם שמורים היטב, ואין להם שום כרס שתייה נינוחה. למרות החששות הרכיבה מענגת מאוד. השמש מאירה לנו פנים, והטמפרטורות נעימות, וזה נכון שלא שוכחים לרכוב על אופניים. שדות הצבעונים הם כמו מכת צבע לעיניים. בא לך לרוץ בין השורות עם שיר שמח ברקע.

שדה צבעונים.jpg

שדה צבעונים2.jpg

צבעונים מקרוב.jpg
שדות צבעונים לכל מלוא האופק

היעד של המסע האופניים שלנו הוא אתר בשם Keukenhof – גן של צבעונים שמאכלס כמויות בלתי נתפסות של תיירים בעונה זו. אנחנו נותנים לעצמנו להסחף לתוך מתקפת הצבע הזו. בהתחלה עוד שומרים על פאסון, ואני מעירה ששורות הצבעוניים המסודרות מזכירות לי טקסים במשטרים פשיסטיים, אבל מהר מאוד המצלמות מתקתקות כמו משוגעות. אי אפשר לעמוד בעושר, בצבע, בקומפוזיציה. כמה שיותר. זו חוויה שאין בה שום דבר מעודן: מליוני צבעונים בכל גוון וצורה. ואי אפשר בלי תחנת הרוח הקלישאתית ונעלי העץ. אם כבר אז עד הסוף.

שביל סגול.jpg
לא רק צבעונים. הפרחים הסגולים הקטנים הם כדן נאה.
יער צבעונים.jpg
שטיח צבעונים, אפילו מה שנראה אקראי מתוכנן ומהונדס
צהוב וסגול.jpg
תודו שמזכיר קצת את מופעי הראווה הפשיסטיים שבהם אלפי אנשים עושים אותן תנועות

את ההרהורים על הגבריות הישנה-חדשה אני מניחה בינתיים בצד. אני יוצאת כעת שוב להינות משמש בטמפרטורות אידאליות, בתי לבנים אדומות לצד תעלות מים והרבה אופניים.

50 תגובות בנושא “True colors

  1. די אירוני שאחרי כל כך הרבה מאבקים לשיוויון מגדרי, השוויון מגיע מהכיוון ההפוך לזה שהתכוונו אליו. אז כן, גברים לובשים מחוכים, מורידים שיער, מפתחים הפרעות אכילה והנה, אנחנו שווים.

    הנסיעה שלך נראית שווה במיוחד. אני בהחלט מקנאה! הנופים מדהימים ולפי השמיים, נראה שאפילו מזג האוויר נעים 🙂

    התיאור של המדריך על הציור מאוד מעניין. אף פעם לא חשבתי עליו ככה וזה גורם לי לרצות ללמוד יותר על מה שקרה שם.
    הולנדים (וכמה עמים אירופאים אחרים) בהחלט שותים הרבה. העניין של "להשתחרר" רק אחרי ששותים תמיד נראה לי קצת עצוב. למה הם לא יכולים להיות שמחים ומשוחררים בלי להעמיס על עצמם משהו חיצוני?

    אהבתי

    1. מזג האוויר מושלם. ביום הראשון עוד היה קצת קריר, ובלילה הטמפרטורה הגיעה לשלוש מעלות, אבל היה בהיר לגמרי. והיום בחוץ חם ושמש וכולם בחוץ עם חולצות קצרות ואוכלים גלידה. זה לא חם של מזגן, אלא חם של תענוג.
      אשר לשיוויון המגדרי בעניין האומלל הזה, נדמה לי שהמאבק, אם אפשר לקרוא לו כך, כבר לא בין המינים. זה בין הצרכן לגופים מסחריים ורשתות שמנסות לקשור אותו בעבותות של אופנה, כדי שיחליף כל שנה מלתחה / תסרוקת / ריהוט. מקבעים לנו דימויי יופי בראש, ואנחנו (האנשים) מוציאים מליונים על מוצרי טיפוח ואביזרים. וזה כבר היה בעבר: תחשבי על הדאנדי האנגלי, או איש חצר המלוכה הצרפתית עם האיפור והפאה. בדיעבד זה נראה כל כך מגוחך.

      Liked by 1 person

  2. הרסת אותי עם המחוכים לגברים! פעם ראשונה שאני רואה דבר כזה.
    אחרי שהם התחילו לעשות "פן" בשיער וללכת לקוסמטיקאית ומניקוריסטית וכו כנראה שזה השלב הבא. עקבים?
    התמונות מקוקנהוף מהממות – היינו שם כשחגגנו 40 ל-T (זה היה לפני יותר מעשרים שנה) ועושר הצבעים שיכר אותנו ממש. וא פרו פו שיכר…..האירופאים וגם האמריקאים חייבים אלכוהול כדי להיות קצת משוחררים או נינוחים – זה באמת עצוב. וגם לא ממש בריא………

    אהבתי

    1. כבר היו מחוכים ואפילו עקבים לגברים בהיסטוריה. אני מצטטת: במאה השבע עשרה גברים לבשו פאות ומחוכים, התאפרו ונעלו נעלי עקב. במאה השמונה עשרה בחצר המלוכה הצרפתית גברים לבשו מחוכים, התאפרו בלבן, ציירו נקודות חן והאדימו את הלחיים. נדמה לי שבמבט לאחור כל אפנה מוקצנת ולא נוחה נעשית מגוחכת. גם בהקשר של נשים המחוכים של הקרינולינות למשל הגיעו לאבסורד.
      ואשר לאלכוהול – אני מסכימה. אבל מצד שני, יש בזה גם משהו מאוד מרגיע, שאת יודעת שיש חומר (ואפשר להתווכח לגבי הלא בריא, אפרופו הפוסט על אמא שלך והיין האדום) שעושה לך טוב. בכמויות קטנות אני אומרת למה לא.

      אהבתי

      1. ברור שאופנות באות והולכות והיו תקופות שבאמת גברים הלכו עם פאות (באנגליה עורכי דין ושופטים עושים זאת עד היום….) והתאפרו. לא ידעתי על המחוכים….
        אופנה זה דבר כל כך מגוחך. אני מסתכלת היום למשל על האופנה של שנות השמונים……איך הלכנו עם השיער הגדול והכתפיים המרופדות?????
        אני לא דיברתי על אלכוהול במידה, כי טעים לך (אני, אגב, לא אוהבת) או כי כמות סבירה משחררת קצת. את תיארת כמויות עצומות שנכנסו לתוך האנשים האלה……זה לגמרי מוגזם להרגשתי

        אהבתי

        1. הכלל באופנה הוא שאחרי 30 שנה זה מגוחך ומכוער, ואחרי חמישים זה וינטג' ויפה. חכי עוד קצת גם הריפודים בכתפיים יעשו קאמבק. אני עוד זוכרת שמוכרת אחת הצליחה למכור לי ריפודי כתפיים ניידים, להעביר מחולצה לחולצה. שחס וחלילה לא אצא מהבית עם חולצה בלתי מרופדת 😖.
          יש כל כך הרבה וריאציות לאלכוהול שאני מתרגמת את ה'לא אוהבת' שלך לעוד לא מצאת את הטעם שלך. מה עם המתוקים כמו אייריש קרים או לימונצ'לו? מה עם קוקטיילים ומימוזה עם מיץ תפוז וסודה או מוחיטו? צריך גם להגיד שגם מסוג משקה מסוים יש אלכוהול זול וגרוע שיעשה לך כאב ראש, ויש משקאות כל כך מוצלחים שגם אם מגזימים בהם אפשר לקום למחרת בלי האנגאובר. ובעיקר בעיקר צריך לשתות המון מים עם כל האלכוהול הזה כי הוא מייבש. זו הסיבה העיקרית לכאבי הראש, יחד עם העובדה שהגוף עובר סוג של גמילה בקטנה. והאנשים שתיארתי גם גדולים פיזית, חלקם שמנים ממש. נדמה לי שההשפעה מתחלקת על פני המשקל של הגוף.

          אהבתי

          1. חחח צודקת 😉 לגבי ההתייחסות לאופנה. ואפילו בפעם האחרונה שקניתי ז'קט התפלאתי לגלות שיש לו כריות…אמנם לא ענקיות כמו בשנות השמונים 😱
            נכון שיש המון ואריאציות לאלכוהול וכמישהי שנשואה לשף ואמא של ברמנית לשעבר נחשפתי לרובן אם לא כולן. בתנאים מסוימים במצב רוח מסוים אוכל לקחת כמה לגימות של מרגריטה או טקילה סאנרייז….ועל החוף בגואה שתיתי לרוויה את בירת הקינגפישר ההודית אבל אולי כי הייתי ממש צמאה. בתכח'ס אני לא אוהבת שום סוג של אלכוהול. בנוסף אני קצת אלרגית (מקבלת כתמים אדומים על הפנים) וזה גם לא טוב לי לרפלוקס ….בקיצור נמנעת מאלכוהול

            אהבתי

            1. אלרגית לאלכוהול! זה מסביר הכל. גם אני אמא של ברמן לשעבר. בנסיעות המשפחתיות לחו"ל הוא תמיד 'מסדר' לי משקאות טעימים. אני אומרת לו להפתיע אותי 🙂

              אהבתי

          2. מאיפה ה"עובר סוג של גמילה בקטנה"? אשמח להשכיל בקשר לזה!

            לג' אין סבילות לאלכוהול, ברמה כזאת שגם לאכול פירות שתססו קצת מביא אותו להיות קוועטש לאחר צהריים שלמים,
            ולשתות משהו שאשכרה כתוב עליו "אחוזי כהל" גורם לו לכאבי ראש ממש לא נעימים. הוא אומר שהוא דווקא ממש אוהב את הטעם של בירה, אבל זה לא שווה לו.

            אהבתי

            1. בגלל שחלק מן ההנגאובר נובע דווקא מהירידה של רמת האלכוהול בדם, יש אמונה עממית שצריך לשתות טיפה בבוקר נגד הנגאובר. קוראים לזה hair of the dog קיצור של אימרה ארוכה יותר: hair of the dog that bit you. רוב הרופאים לא ממליצים, הנה, כאן: https://www.medicaldaily.com/hair-dog-theory-does-drinking-more-alcohol-actually-cure-hangover-358144

              אהבתי

  3. החושים ניצחו את האינטלקט, וטוב שכך.
    התמונה הכי יפה לטעמי ב"מוריץ האוס" תלויה בדיוק מול הנערה עם עגיל הפנינה. תמונה של אותו צייר אבל תמונת נוף דווקא: "נוף העיר דלפט" – משחקי אור וצל והשתקפויות יוצאים מהכלל ודוגמא מדהימה לאופן שבו סצינה יומיומית הופכת לבת-אלמוות. ורמיר בשיאו: לא נשים ולא גברים, רק אדם ועולם.

    אהבתי

    1. כן, נכון. התמונה של דלפט מאוד יפה. יש בה משהו מאוד שלו ושקט.
      וההגדרה 'החושים נצחו את האינטלקט' מדויקת. אני ממש יכולה לשים את האצבע על נקודת המפנה, כשאמרתי שהנה, גם עלי זה עובד. הזכיר לי איך מצאתי את עצמי פעם בערב שירה בציבור (הו, הצמרמורת) ביקב, ובנקודה מסוימת נשלו ממני כל העכבות ורקדתי על השולחנות. מתחת לחזות הכביכול מתוחכמת שלי כנראה מסתתרת מישהי אדומת לחיים, פרועה ועממית (הייתי עדינה עם עצמי בתיאור הזה).

      אהבתי

  4. המחוכים הזכירו לי תקופה כואבת, לאחר ששברתי חוליה בגבי. גם כשהתעלמתי מהזיכרון הכואב, עדיין הרתיע אותי הרצון המוגזם לטיפוח.
    ומעבר לכביש, הזכרת לי ימים נפלאים של צבעונים ואביב בהולנד. כלכך יפה ומרנין וממלא את הלב ביופי ותקווה.
    תודה לך על הצבעוניות הנהדרת {}

    אהבתי

  5. מודה שהפרחים לא ממש הזכירו לי מופעי ראווה פשיסטייים, אבל הם כל כך יפים. משׂביעי עיניים.
    ואופניים, בדיוק בסופ"ש הזה: במקום הג'ירו שאצלנו 🙂
    תעשי חיים!

    אהבתי

    1. דייויד וסטיב אמרו גם הם שבחיים לא היו חושבים על דימוי כזה. הכל בעיני המתבונן, גם הקונוטציות שמתעוררות בו בעקבות הגירוי החיצוני, במקרה הזה הויזואלי. משביעי עיניים זה ביטוי נהדר 🙂

      אהבתי

  6. משטרים פאשסיטיים…נראה לי שאם הייתי נתקלת בך במקרה, הייתי אוהבת את חוש ההומור שלך 🙂

    כמו שאמרו כבר לפני, כשאני רואה פרסומות שמשעבדות גברים כפי שהן משעבדות נשים הדבר היחיד שאני מתמלאת בו הוא צער, כאילו מישהו פיספס לגמרי את הפואנטה. באותו עניין, בעוד שהאירופואיים עוד מדשדשים מאוחר, יש משהו מאוד בטוח ונעים בעירנות והמודעות האמריקאית ליחסי הכוחות בין המינים ולהבנה הכמעט אוטומטית של מה מתאים לומר ומה לא. תוצאה של חינוך ארוך שנים. אני עדיין מתפעלת כשאני מזהה את המודעות הזאת אפילו בגברים שנושקים לגיל הפנסיה. כשאני מבקרת באקדמיה הישראלית, אני נחרדת לגלות שהמודעות הזאת היא נחלתם של הצעירים בלבד ויש עדיין הרבה דברים שאנשים מרשים לעצמם לומר בנוחות גדולה ומבלי שאף אחד ירים גבה.

    אהבתי

    1. פעם אמרתי משהו על כך שבועדה לחלוקת פרסים צריכים נציגה נשית, ואחר כך חטפתי שטיפה נוראה, מה אני מאשימה אותם בהטייה, והאם אי פעם הם לא חילקו פרסים לפי מי שמגיע לו אלא לפי מגדר. בהחלט יש עוד דרך ארוכה באקדמיה הישראלית, אבל נדמה לי שעם הזמן וחילופי הדורות זה יסתדר. כמו שאמרת, הצעירים כבר שם.

      אהבתי

  7. איזה עושר, הייתי משתכרת רק מהצבעים העזים. מי צריך אלכוהול כשיש כזה יופי?
    לפעמים אני משתעשעת במחשבה שאולי ורמיר שכח לצייר לה גבות, הוא היה כל כך שקוע בניסיון לצייר את ההבעה שהיעדר הגבות נעלם מעיניו ואז בדיעבד החליט שהאימפקט גדול יותר בלעדיהן והשאיר את הציור כך::-)
    הייתי רוצה לראות אותך רוכבת לך בהנאה על האופניים, עם כובע מצחייה מפזמת לעצמך את השיר "כלניות" ומנופפת בקוקו .

    אהבתי

    1. 🙂 אהבתי את התמונה שהצטיירה אצלך. כובע לא היה לי, אבל השיער התנופף גם התנופף. וניסיתי להזכר איך אומרים כלניות באנגלית, כי לא זכרתי, ושני השותפים שלי היו אמריקאים.
      באמת חידה, העניין עם הגבות.

      אהבתי

  8. וואוו, תמונות משגעות! אגב, יש לפרחים האלה גם ריח? או רק צבע? 😉 ואגב לגבי ההערה של המדריך במוזיאון- אני קצת התחלחלתי מהדברים שלו, ועוד ממדריך במוזיאון שאני מצפה שיהיה מקצועי ולא סקסיסט… ואגב, כחברה היחידה במערכת, אני מזמינה אותך להזמין עוד נשים למועדון 🙂 ככה גם תרגישי פחות לבד וגם תעזרי לעוד נשים להתקדם

    אהבתי

    1. לצבעונים אין ריח. אבל הם שתלו ביניהם גם נרקיסים והריח שלהם כבד ומתוק. כמו שאת יכולה להבין, אני כרגע די זוטרה בתוך המערכת. והאמת שבתחום שלנו יש באמת הרבה פחות נשים בכלל, קצת כמו בהיי טק, לא?

      אהבתי

      1. בהיטק אין מספיק נשים וזה די עצוב. דווקא באקדמיה, מוסד ציבורי, חשבתי שיותר קל לנשים והן גם נשארות שם יותר לאורך זמן…

        אהבתי

        1. גם בתוך האקדמיה יש תחומים שבהם עדיין נשים נדירות יחסית. בקרב הסטודנטים יש שיוויון וככל שעולים במעלה התארים יש פחות נשים. בין הפרופסורים יש ממש מעט – וזה נכון גם בתחומים שבהם יש יחסית שיוויון במרצים ובדוקטורים.

          אהבתי

  9. הצילומים מרהיבים ביופיים,הייתי בהולנד בתערוכת פרחים אבל לדעתי באמשטרדם,בכלל הארץ שלהם שטוחה יפה ומאוד ירוקה.
    ממה שבאמת התפעלתי זה מיכולת השתייה של הגברים בלי להשתכר.
    היום אני לא שותה כבר,אבל בצעירותי לא הייתי צריך לשתות הרבה בשביל להתמסטל,היום במקרים הנדירים שאני שותה בכל זאת(חתונות וארועים כאלה) מרגיש לי מריר מידי ולא טעים
    תהני מהחוויות

    אהבתי

    1. חזרתי ממש עכשיו, וכמו שתמיד קורה לי אני חוטפת מכת אפור ומאובק כשאני נוחתת, פלוס מהביל וחם. מרק, בקיצור. או שהאובך הזה מיוחד להיום. השתייה בארצות כמו אנגליה גרמניה דנמרק הולנד וצ'כיה היא עניין של מזג אוויר קר יותר, אבל גם מאוד עניין תרבותי. אני לא יודעת אם הגוף שלהם רגיל להכיל את הכמויות האדירות הללו, ואולי גם הם לעת זקנה צריכים לשתות במתינות גדולה יותר. בעצם כבר עכשיו הם לא כל כך צעירים. לגבי הטעם – אני דווקא מאוד אוהבת. אם אתה שותה לעתים נדירות שתה לפחות רק דברים משובחים. יש הבדל.

      אהבתי

  10. יש דור שלם של גברים שנותר הלום ומבולבל מנושא התקינות הפוליטית וזכויות האשה, הם פשוט לא מבינים מה רוצים מהם, הרי הכל נאמר ונעשה בהומור ומתוך הכוונות הכי טובות, מיידלע.

    הפרחים כל כך יפים, אבל בתמונה הראשונה והשניה, נראים לי כאילו מנותקים מהסביבה, צומחים באדמה שנראית יבשה וצחיחה (מלבדם, כמובן) להבדיל מהתמונה שבה הם נטועים בדשא ירוק.
    באסה לחזור לזוועת העולם שפה, אחרי היופי הזה, ומזג האויר המדהים הזה.

    Liked by 1 person

    1. דור המדבר. הזיזו להם את הגבינה, והם לא מבינים למה.
      התמונות הראשונה והשניה הם של שדות צבעונים. גידול חקלאי. הם לא משקים שם, ההולנדים. ירד גשם ביום רביעי, אבל ביום שישי, היום שבו רכבנו לשם, היה חם למדי, והאדמה כבר היתה יבשה. אלה השדות האחרונים של הצבעונים, וראינו שקוטפים אותם באותו יום. שאר התמונות הם של גן מאוד מפונפן ומטופח. אין שם פרח אחד לא מתוכנן. קוקנהוף נחשב כ'מאסט' לתיירים, ורק בגלל זה לא הייתי הולכת אליו. אבל בשילוב הרכיבה באופניים חשבתי שלמה לא. ובאמת לקח לנו זמן לברוח לשבילים צדדים כדי להתחמק מעדרי היפנים עם המצלמות ושאר תיירים, אבל בחיי שהיה שווה. עושה לך משהו, גם אם זה לחלוטין ידי אדם.

      אהבתי

  11. תמונות מקסימות, מתחשק לי לטוס כבר מחר להולנד. והמחוכים האלה… אין מצב שיש מישהו שיסבול אותם בקיץ הישראלי.

    אהבתי

    1. לגבי הפרחים, תפסנו בדיוק את העונה. עוד שבועיים כבר לא יהיו. ובאשר למחוכים, לא יודעת. אם נשים יכולות ללכת על עקבים הכל יכול להיות.

      אהבתי

  12. תמונות נהדרות. גורם לי לחשוב דווקא לא על משטרים פאשיסטיים, אלא על קדחת הצבעונים של המאה ה17. פרקטיקלי נסעתם בין ערמות זהב של העת ההיא. ולגבי גברים באקדמיה – עד שילדתי לא האמנתי שיש באמת פריווילגיות לגברים. מאז – כל החיים נראים לי כמו פריוולגיה אחת גדולה שלהם.

    אהבתי

  13. כמה זה מבריא לצאת לפעמים מהארץ אבל אז, כמה הארץ חסרה.. זה אחרת הכל, חוויות האנוש שחווים שם – אחרות.
    כאילו משהו ריק בהן.
    הדבר המלא היחידי הוא הטבע.. וכפי שתיארת אותו, הוא מלא ביופי ואסתטיקה.
    בהצלחה שם }{
    התגעגעתי לכתיבתך! ולהתבוננויות שלך.

    אהבתי

    1. אני לא רואה בחוויות הללו ריקנות, אבל כן יכולה להיות בדידות. אני אוהבת את ה'זמן מחוץ לזמן' של חו"ל. בשבוע הבא אני נוסעת שוב לכמה ימים, ולמרות שחשבתי שיהיה לי עמוס, אני ממש מחכה לזה.
      קצת פחות כותבת לאחרונה, בעיקר כי זה חודש של כל כך הרבה כנסים והתחייבויות. אני בקושי מספיקה.

      אהבתי

      1. אני כתבתי לא נכון, לא החוויות ריקות.. משהו פשוט אחר שם, אני לא מצליחה לשים על זה בדיוק את האצבע (וגם אחרי הכל, היו לי חוויות חו"ל לדקה וחצי בערך.. אז אולי זה לגמרי סובייקטיבי).
        מחייכת פה, תהני מניפונת! שיהיה רק עמוס – טוב.

        אהבתי

        1. אני כבר רואה איך הברכה שלך נהיית ויראלית: שיהיה רק עמוס – טוב! עם ניע ראש וחיוך.
          גם לך, קוני, שיהיה רק עמוס – טוב. כלומר, אם זה מה שאת רוצה 🙂

          אהבתי

  14. הצבעונים האלה נראים לי גדולים מדי ויפים מדי כאילו האביסו אותם עם הורמונים של גדילה או מהונדסים גנטית. הם מזכירים לי יותר פלסטיק מאשר טבע.

    אהבתי

    1. את קוראת את מחשבותי. כך חשבתי, ונשארתי ככה מתנשאת ומרוחקת (לא שאת כזאת. אבל כך אני), עד ש. פתאום כאילו הסכר נפתח (כן, אני מרפררת לילד ההולנדי עם האצבע בסכר) נפרץ, ונכנעתי. נתתי לכל הצבעים האלה והכמות והגודל המלאכותיים לגמרי להשפיע עלי. והם משפיעים. ואני לא מתחרטת 🙂

      אהבתי

  15. התלהבתי מהטיול באופניים
    רואה אותך מדוושת ונהנית
    נזכרתי בחלום ישן שלא ממשתי טיול בפרובאנס בעקבות ואן גוך , שאפשר גם לערוך בעזרת אופניים.
    ( בעיר שלי היו בעבר הרבה רוכבי אופניים , שעם השנים התמעטו ).

    אהבתי

    1. שמחה לראות אותך פה (ראיתי שכתבת לטליק שאת מתקשה להגיב מחוץ לישרא מסיבות טכניות, מקווה שזה נפתר). מאוד נהניתי לדווש, וגם תחושה של 'לא שוכחים לרכוב על אופניים', כי מזמן לא עשיתי את זה, והנה אני כאילו שתמיד דיוושתי לי להנאתי. אבא שלי, שלא יכל לעשות רשיון רכב בגלל העיניים, רכב על אופניים כל יום, וגם אני רכבתי בדרך לבית הספר וחזרה בצעירותי. כיום ישראל איננה מקום טוב לרוכבי אופניים. אין מסלולים, ובהרבה מקומות גם יש עליות וירידות תלולות. הולנד אידיאלית לרכיבה, ומאוד ידידותית למשתמש, כולל איזורי חנייה מיוחדים לאופניים. אז כן, היה ממש כיף 🙂

      אהבתי

      1. התגובה אצלך נקלטה , משום מה לא קבלתי עדכון הפוסט ( אבדוק שוב -פעלתי לפי ההוראות ) .
        אגב; לאחרונה אנשים מרבים לנסוע בקלנועיות וכיון שהכבישים צרים ועמוסים (בעיר) במכוניות נוהגים על המדרכות, מסוכן ל"נהגים" ולהולכים . אצלי עדיין האופניים של אמי ז"ל ואני רכבתי על אופניים אפילו כשהייתי בהריון ( זה היה ברור ומקובל) האופניים ללא מהלכים ובודאי לא כמו של היום ! יש אצלנו אזור מיוחד לרוכבי אופניים אבל לא במרכז העיר .

        אהבתי

        1. באופניים ששכרנו בליידן היו שלושה הילוכים, וזה היה מאוד פשוט ונוח. לצרכים הרגילים זה יותר ממספיק. ישראל מפגרת בעניין האופניים לעומת מדינות אירופה. זה פתרון כל כך נוח ונכון והכבישים שלנו כל כך פקוקים, וגם אם סוללים מסלול נוסף תוך עשר דקות הוא מתמלא במכוניות חדשות. ולא צריך להמציא את הגלגל מחדש (תרתי משמע): צריך להציע יותר פתרונות ריאליים בתחבורה הציבורית, ולסלול מסלולי אופניים (ושלא יצטרכו לנסוע על המדרכות. באמת מסוכן). אבל, אנחה, אולי לפוליטיקאים עם ראייה קצרת טווח זה פחות משתלם. הרבה יותר כיף לגזור סרט על עוד כביש. 🙁

          אהבתי

  16. את הפרסומת ששמת בתחילת הפוסט ראיתי בTV כשהיה האירוויזיון
    ואף העליתי פוסט לפייס עם התמונות וכתבתי:
    ג'ק קובה – מחטבים לגבר
    איך בדיוק אנחנו אמורים לאכול את זה
    או במילים אחרות WTF?!?!?!
    מעניין מי יהיו הגברים שישתמשו בזה….

    אני חושבת שהעניין של לשתות אלכוהול ולהשתכר מזה זה עניין של הרגל
    זאת אומרת, מי שרגיל לצרוך אלכוהול, צריך יותר אלכוהול כדי להשתכר
    זה בהחלט הופך חלק מהאנשים להיות יותר נחמדים, ולהוריד כמה מחסומים שברגיל הם שמים אותם

    איזה כייף זה לראות צבעוניות כזאת מול העיניים
    נראה לי שמזג האוויר המשוגע שיש בארץ לא מאפשר דברים כאלה, לא בקיץ בכל אופן

    יש לי ידיד טוב שאומר שהגברים החדשים הם פחות גברים מהגברים של פעם (לדעתו כמובן)
    פעם גבר היה מענטש, גבר גבר. אחד כזה שפותח את הדלת לבחורה שאיתה הוא יוצא (או אשתו), כזה שלא היה מתבייש בגוף שלו, מורט שיער, צובע שיער או כמו שפה לובש מחטב.
    גבר של פעם היה יודע לעשות דברים בבית, ואף פעם לא היו צריכים לקרוא לבעל מקצוע שיעשה דברים קטנים בבית
    סתם בתור דוגמא, בכל פעם שאחותי וגיסי קונים משהו לבית שצריך להרכיב – אני באה להרכיב להם את זה. גיסי לא עושה. (מי ישמע כמה קשה זה להבריג ברגים, ולהרכיב דברים זה כייף זה כמו לגו [של גדולים])
    גם אצל נשים לא חסרות התנהגויות חדשות, רק בעוד הגברים אימצו לעצמם התנהגויות נשיות, נשים אימצו לעצמן התנהגויות גבריות.
    (מדובר בעיקר על צעירים וצעירות)
    בסופו של דבר אנחנו חיים בעולם ששם דגש מאוד גדול על מראה חיצוני ופחות על פנימיות
    ולכן רואים יותר ויותר אנשים משקיעים במראה שלהם מאשר במי שהם באמת

    אהבתי

    1. כן, המחטבים הללו מעוררים שאלות מחודשות על כל תפיסת המגדר, של מה זה גבר (או גבר, גבר) ומה זו אישה. זה לא בהכרח רע בעיני שנשים עושות דברים גבריים ולהיפך, אבל לא כשהחלחול נעשה בדברים שמלכתחילה הם מיותרים ובעייתיים וקשורים לדימוי גוף אידיאלי מול מציאות, כמו מחטבים. אם כבר, שיחקו דברים כמו אמפתיה והכלה, ולא דברים כמו דימוי גוף מעוות ומחטבים שקשה לנשום בהם.

      אהבתי

  17. כמו שכתבו לך למעלה – אישה נוספת במערכת היתה עושה את כל ההבדל. להיות אישה בחבורה שכולה גברית זה תמיד קצת לא נעים. אני מתארת לעצמי שגם הפוך זה נכון. יש איזו שהיא מרירות גברית על נשים, ומרירות נשית על גברים, שאפילו שכולם אנשים טובים ולא מתכוונים לרע, יכולה להיות לא נעימה כשיש רק אישה אחת בתוך חבורה של גברים, ואני די בטוחה שגם להיפך. אנחנו מחלקה עם רוב נשי וזה נפלא בשבילי ואני מרגישה את ההבדל בכל פעם שאני נקלעת לקבוצת שווים עם רוב מכריע גברי. הרבה פחות נעים לי.

    הפרחים מדהימים! נראה כמו נסיעה מצויינת בסך הכל.

    אהבתי

    1. הנסיעה היתה נהדרת, במיוחד שלא הייתי צריכה לתת הרצאה. הנאה נטו. למעשה במערכת יש עוד שתי נשים, אחת הגיע רק בלילה, והשניה לא יכלה לבוא. יהיה מאוד מעניין לראות מה יקרה בהמשך, כי העורך הראשי עוזב ומחליפה אותו אישה.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s