אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות

כבר חמישה ימים אני בלי. אין יותר זמזומים מסיתים ומסיטים, פרסומות
ופרומואים מהקניון האזורי, הודעות שחייבים, אבל עכשיו, לבחון ממי הן, מבטים
מוכיחים בהרצאות כשהמכשיר מנגן את המנגינה ההיא שהבן שלי חשב שהיא משעשעת כי שוב
שכחתי לשים אותו על רטט, עדכונים בקבוצות הווטסאפ חשובים יותר או פחות. הנייד שלי
עם מסך המגע והטלפון החכם, המצלמה והווייז ושאר הגדג'טים וה-אפים השונים נושם את
הנשימות האחרונות שלו, והתגובות היחידות שלו כשאני מנערת אותו קלות, מנסה לראות
אולי בכל זאת המנוחה היטיבה עמו ועכשיו הוא מוכן לחזור לחיים הן תמונת הבטריה המתמלאת,
ולופ אינסופי של מנגנון ההדלקות.

אחרי ניסיון להחליף בטריה והשתלטות על גל הבהלה הראשונית כי לא הורדתי
תמונות או מספרי טלפון, אני מבינה שהמכשיר שלי הלך לפלורידה שמשית וירטואלית של כל
הניידים, ושאני צריכה מכשיר חדש. אלא שבינתיים אני מתענגת על השקט, וגם הימים האלה
לחוצים, אין לי זמן לחפש תחליף. אחרי יומיים אני מקבלת הודעה במייל מאחותי שהתקשרה
דאוגה לבת שלי למה אני לא עונה. בבקשה תתקשרי היא מבקשת. אני מבינה שההתנתקות הזו
על כל מעלותיה גם קצת חסרת אחריות, פריווליגיה שאני לא כל כך יכולה להרשות לעצמי.
הנה, מביאה לי הבת מכשיר נוקיה שחור עם מסך אפור קטן ושנים עשר מקשים, מעבירה את
כרטיס הסים מגופת הסמסונג לענתיקה הזו שפעם היתה כנראה שלי. אני לא זוכרת אותו,
כנראה מערכת היחסים שלנו לא הותירה בי שום רושם קבוע, אבל יש במכשיר מספרי טלפון
שרק אני יכולתי לשמור בו. אני מגלה בהקלה שגם אין צורך לטעון את המכשיר במשך היום,
הוא טעון ודרוך למשימות המוגבלות שלו למשך יומיים תמימים בלי טעינה. עם המכשיר
האנכרוניסטי הזה אני יכולה לקבל שיחות, ושיחה דאוגה מחברה מבהירה לי שגרמתי לבהלה
לא קטנה. דעיכת הסמסונג שלי מכה גלים בלתי צפויים בבריכת החיים שלי.

עיון במייל מגלה לי ששכחתי להרשם לכנס הבא המתרגש לבוא עלי. תאריך
הרישום כבר עבר, אבל אולי אצליח להפעיל את יו"ר המושב שקיבלה את הצעת ההרצאה שלי
שתשכנע את המארגנים לכופף את הכללים. קשה לי עם הסידורים הללו, כל פעם מחדש הם
מפילים אותי בפח, טומנים לי מלכודת בירוקרטית שאוטומטית נדחקת לתחתית הערמה. יש
עכשיו אפליקציה חדשה לסמארטפונים, קורטנה קוראים לה, ממשפחת מייקרוסופט. קורטנה
מייקרוסופט היא העוזרת האישית החכמה שמלווה אותך. ציידו אותה בבינה מלאכותית והיא לומדת את סדר יומך ומתנדבת לעזור כשצריך, ומסתבר שהיא אפילו צברית, כי צוות הפיתוח שלה
ישראלי. החברה מספרת שהיא מתריעה לפני פגישות חשובות, ומציעה לצאת עכשיו לדרך כדי
לא להתקע בפקקים. היא עוקבת אחרי היומן, מזהה התחייבויות, ומזהירה אם פגישה נקבעת
על משבצת זמן תפוסה, אולי אפילו עוזרת עם הרגלי חיים אחרים. 'לא ישנת אתמול היטב,
אני מציעה שתנמנמי חצי שעה לפני השיעור', אני מדמיינת אותה מטפלת בי, רחומה ומבינה.
מן הסתם היא עוקבת אחרי רישומים לכנסים, מציעה דירת איירביאנבי נאותה שבדיוק
מתאימה לי. אני שוקלת להתמסר לקורטנה כזו. תמיד רציתי אישה שתטפל בי. קורטנה לא
היתה מרשה שאפספס את מועד הרישום לכנס. אין לי ספק שהיא היתה שולחת לי תזכורת
עדינה 'שימי לב, טרם נרשמת, ותאריך היעד כבר קרוב', ודאי בקול נעים ובלוויית סמיילי
מחוייך וכוסית משקה וירטואלית. אני כבר מאוהבת בקורטנה האישית שלי, עוד לפני שהכרנו.

נחמדה ההפסקה הזו שלקחתי מהמאה העשרים ואחת, המסע במנהרת הזמן למכשירי
הדור הקודם שכבר הספקתי לשכוח. אבל אם כבר להחליף נייד חכם, אני חושבת שאני פנויה
לקשר מסוג חדש לגמרי.

Durga of the Thousand arms

68 תגובות בנושא “אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות

  1. מקסים. קודם כל הכתיבה. כרגיל.
    אבל ההתמכרות שלנו לנייד מגלה לנו עולם חדש, שהיה שם תמיד, כשנגמרת הסוללה וכשהוא שובק חיים. בעולם הזה הקצב איטי ושפוי, החברים לא מנטרים את הדופק ברזולוציה של דקות אלא ימים ופתאום יש לנו חופש וזמן איכות לעצמנו. פשוט כיף.

    אהבתי

    1. מדהים כמה המכשיר הזה – שלא היה קיים בכלל עד לפני 25 שנה בערך הפך לחלק מאיתנו. אי אפשר היה לנחש את זה מראש, וגם כיום, אני בטוחה שהוא עוד רחוק מאוד מהגשמת ההפוטנציאל המלא שלו. ועם זאת באמת כמה זה טוב לגלות מחדש איך נראים החיים בלעדיו. ללא הקצב והרעש והפרעת הקשב שהוא מביא איתו. 

      אהבתי

    1. מעניין שגם אני מייד קפצתי לקורטיזנה, בת לוויה שנונה וחכמה ויפה, גם אופה. אלא שמסתבר שקורטנה הוא שמה של העוזרת הדיגיטלית המלווה את גיבור משחק המחשב Halo שאני (וכנראה גם אתה) לא מכירים בכלל. 

      אהבתי

  2. הכי חשוב הוא האפשרות להעביר רשימת אנשי קשר ושאר דברים חשובים  מהטלפון הישן לחדש, אם עדיין אפשרי.
    מקווה שגיבית בענן.

    וקורטנה? לא תודה! גם בלעדיה האח הגדול יודע יותר מדי ממה שהוא צריך לדעת.
    ובוודאי אינך רוצה לקבל כל הזמן פרסומות שהתוכנה חושבת שיועילו לך ואינך יכולה בלעדיהן.

    אהבתי

    1. מייקרוסופט מבטיחים שהתוכנה נקייה מפרסומות. וכמובן, האח הגדול כאן, ועינו פקוחה כל הזמן. אלא שאם הוא גם מושיט יד לעזור אולי זו עיסקה שווה, וממילא גם המחשב עוקב אחרינו ושולח לנו פרסומות מדויקות למייל בעקבות חיפוש בגוגל – להמלט מזה לגמרי אפשר אולי רק אם נתנתק מחשמל בכלל. 

      אהבתי

  3. פסיכולוגיה בשקל תשעים –
    מתחת לפני השטח אני קולט כאן שני נושאים שמאוד רלוונטיים לחייך היום:
    עיסוק בבעיות זיכרון, תקשורת והתארגנות, וכמיהה לאמא.
    רצון להוריד הילוך, להרפות ולשחרר שליטה.

    אהבתי

      1. למעשה כל תוכנה שאת מתקינה פעם אחת  בסמרטפון, לא ממש נמחקת גם אם נדמה שמחקת.
        אם תרצי אמליץ לך על אפליקציה שתראה לך את כל התוכנות החבויות האלה המכשיר שלך. וגם ללא האפליקציה הזו שתראה לך את האמת, תמשיכי לקבל הודעות ופרסומות מעצבנות והצעה ’להתקין’ אותה שנית.
        לידיעה.
        וסליחה שהתפרצתי לדלת פתוחה.

        אהבתי

        1. למה להתנצל, אני צריכה להודות לך. היום רכשתי את המכשיר החדש, וכעת אני מתלבטת אילו אפליקציות כדאי להעלות. בשלב זה אני עם המינימום: מייל, ווטסאפ, פנגו, ווייז. וכמובן, אני רצינית לגבי הקורטנה, אם כי יכול להיות שבשלב זה עדיפה האסיסטנטית של גוגל. נראה. 

          אהבתי

          1. תתחדשי.
            לפני שאת בכל זאת מתקינה איזושהי אפליקציה, בדקי איזה הרשאות את מאשרת יחד עם האפליקציה. למשל, לשם מה צריך מחשבן אישור לצלם או שימוש ברשימת אנשי הקשר שלך? יש  בחנות עשרות אפליקציות של מחשבנים. בחרי אחת שאין לה שום דרישות. תני את הדעת גם לביקורות של המתקינים והדרוג שלהם שבדף ההתקנה.

            אהבתי

  4. שאפו על הנסיון המעניין,מודה שאם הייתי נאלץ ודאי הייתי שורד בלי, אבל מנסיון העבר תוך יום קניתי חדש,מאוד קשה שכל החיים שלך נמצאים בפלאפון היום.

    אהבתי

  5. כבר מהכותרת אני מחייכת, לא כולם יודעים שזה השם של הספר שלפיו עשו את הסרט, ואהבתי את הספר. גם את הסרט 
     
    מעניין שאת יודעת למצוא שלווה בהתנתקות. חלק גדול מהאנשים, ואני בתוכם, נלחצים עד נכנסים לפאניקה בלי הטלפון הנייד. אני מרגישה שכל החיים שלי כמעט מתנהלים במקביל/בסמוך/בהשענות על הנייד הזה. ויש לי את התחושה שהקורטינה שאת מדברת עליה תהפוך את התלות לקשה יותר אפילו.
     

    אהבתי

    1. אולי כי אני קצת אוהבת את הניתוק הזה, וחושבת שמי שצריך ידע גם למצוא אותי. זה לא ניתוק אמיתי (מייל ורשת קיימים, וגם לאנשים סביבי יש טלפונים. וכעת גם לי יש, רק שהוא רליק מתקופות מוקדמות יותר, בלי שום חכמה). 

      אהבתי

      1. הואי אומר לך מהו ניתוק אמיתי . לצאת מהבית בלי הנייד . עושה תחושה של מעוף , תראפיה בריאה מידי פעם
        מומלץ , הילדים שלי כבר למדו לא להיות בהיסטריה אם אני לא זמינה 24/7

        אהבתי

  6. וואו, כמה ימים בלי טלפון באמת יכולים לספק קצת שקט ושלווה. אני נתקלת מידי פעם בפייסבוק בהודעות של אנשים שמרגיעים את חבריהם ובני משפחותיהם שהלך להם הטלפון ולכן ניתן ליצור איתם קשר במייל או דרך פייסבוק עם זמינות הרבה יותר נמוכה. 
    אני אוהבת שיש לי את הקשר התמידי אבל גם אוהבת את השקט מידי פעם. לא מהססת להשתיק את הקול כשאני נחה, למשל. ולא קוראת כמעט מיילים או בלוגים כשאני בחופשה. טכנולוגית זה נהדר שאפשר כל הזמן להיות בקשר כלשהו – שיחות, הודעות בכתב וכו. נפשית – כדאי למנן. לא מכירה את קורטנה אבל גוגל עושה זאת מצוין בלי שצריך להתקין משהו מיוחד, והוא ממילא עוקב אחרינו כל הזמן

    אהבתי

    1. אנחנו חיים בתקופה מאוד מעניינת מבחינת התפתחות כלי התקשורת והשינויים התכופים שחלים בהם. הרי גדלנו בתקופה שבה טלפון היה ההמצאה הגדולה ביותר, ולא בכל בית היה, וגם היה יקר מאוד להתקשר – ההורים שלי למשל נעלו את הטלפון בבית כי אחותי הטינאייג’רית היתה יכולה לדבר בו שעות. ואז נכנסה הטלוויזיה, עם הערוץ האחד והיחיד בשחור לבן, ומהפכת הצבע והערוצים, ומדורת השבט. כל זה נראה כל כך אנכרוניסטי כיום. בינתיים גם הטלוויזיה כבר ארכאית משהו, וכיום כל אחד יכול לשלוט בתכנים שהוא מעוניין להחשף אליהם, והכל הרבה יותר אישי. הטלפון הנייד הפך למכשיר האישי והמותאם אישית – והנה העוזרת האישית שלנו, החכמה כבר מתדפקת בדלת. אני באמת תוהה אם הקפיצה הזו כבר מיצתה את עצמה, ותתייצב, או ששינויים אדירים עדיין עומדים לפנינו, ואיך הם ייראו. ובינתיים, עד שנמצא את האיזון, כדאי לנסות לשמור עליו, אפילו על ידי התנתקות יזומה מפעם לפעם. 

      אהבתי

    1. בלייד ראנר הוא אחד מהמקרים הנדירים הללו שבהם הסרט לא פחות טוב מהספר, והספר באמת מצוין. ניסיתי ספינר, ולא תפס. אולי כי מה שניסיתי היה חיקוי סיני ולא המקור 

      אהבתי

  7. אני מאמינה שאולי יגיע יום שכל כך אתעצבן על הפלאפון ואחזור לשקט והשלווה שבנוקיה הישן והטוב. גררתי איתו שנים רבות אבל הוא מת לי בידיים ובבית היה תפוח יד שניה (איפון) פנוי שגרר אותי סופית לעולם המתקדם. היום אני כבר מחבבת, את הקדמה חחחח ומדהים בעיני שלקחת את זה בכל כך הרבה נונשלנטיות ורוגע ולא רצת לחפש אחד חדש… נותן לי מראה על עצמי ולא כל כך מחבבת את מה שרואה, אני הייתי רצה לחנות. 

    אהבתי

    1. ’מת לי בידיים’ . הנוקיה עשה את העבודה בזמנו, וכיום הוא נראה כמו רובוט מתכת מגושם לעומת הגירסאות דמויות בשר ודם ש’משרתות’ אותנו במקומו, חכמות ומעודנות. בסוף גם אני הגעתי לחנות היום. אבל 5 ימים החזקתי מעמד בלי…

      אהבתי

  8. הסמארטפון שלי מאד עצמאי, מחליט למי להתקשר, את מי לסנן מתי לקבץ הודעות וכד’, האשמה לו בו, הנכדה שלי משחקת בו ולוחצת על כל מיני כפתורים שמשנים לי הגדרות ואין לי מושג על מה לחצה ואיך הגיעה לשם. אין לי שליטה עליו ולכן הוא לפעמים בעונש. אני משאירה אותו בבית כשאני יוצאת, מבלי להסס. משתיקה אותו כשעולה לישון, שידע את מקומו. 
    ממש לא מלטפת לו את האגו .
    אבל אני לא דוגמא, כי התנגדתי נמרצות לקניית מכשיר, אבל המשפחה קנתה מתנה ליום הולדת, כלומר יש מי שמנהל אותי.
    כשיהיה המכשיר שיזכיר לך מתי להשאירו בבית, אז תדעי שזה המכשיר האולטימטיבי בשבילך.

    אהבתי

    1. זה כמו מבחן הנסיכה על העדשה, המשפט האחרון שלך .
      גם אצלי הילד הצעיר משנה לי את ההגדרות, אבל שואל אותי קודם. אני אצטרך לחשוב עכשיו טוב טוב אם לתת לו, אבל כבר קצת מתגעגעת למנגינה שהוא שם לי על האנדרואיד הקודם בתור צלצול (זה היה השיר של החיפושיות<a target=_blank href="https://www.youtube.com/watch?v=z0FO9TKU3vU&quot;> when I’m 64), ויש מצב שאבקש ממנו לסדר לי אותו גם על המכשיר הזה. או שאשקיע קצת זמן ואגלה לבד (ואולי קורטנה תוכל לעזור).

      אהבתי

  9. מות הסמרטפון זה הסיוט שלי, קרה לי בפסח לפני שנתיים וזעזע את עולמי למרות שאני הרבה פחות עסוקה ממך.
    ליתר ביטחון אני גם מקפידה לגבות הכל בשיטה הטובה והישנה של רשימות בפנקס כתובות וביומן לא וירטואלי. אפשר להסתדר בלי אבל הרבה יותר קשה, מהרי וקני לך סמסונג חדש 

    אהבתי

    1. אני לא גיבורה כל כך גדולה. היום קניתי חדש. וגיליתי שכל התכנים שלי: התמונות, המספרים – אבדו. לא גובו בענן, והמכשיר מקצר ואי אפשר לתקן אותו. אני קצת באבל, אבל יודעת מה, לא קרה באמת שום דבר נורא. התקשורת בווטסאפ נשארה, ואולי זו דרך טובה לרענן את המספרים שבזיכרון. יומן ממילא אני עוד מחזיקה בספרון פיזי. 

      אהבתי

  10. גם אני רוצה קורטנה כזאת! אבל שמעי סיפור אמיתי: קולגה שלי, מרצה צעירה ולא עשירה במיוחד, שכרה לעצמה עוזרת אישית (בשר ודם) שאותה היא מעסיקה משהו כמו יומיים בשבוע, וההיא, יצור מוכשר שכמותה, עושה עבורה את כל הדברים הקטנטנים המעצבנים האלו שהחיים משליכים עלינו: מגיהה טיוטות, מזמינה אנשי מקצוע לתיקונים קטנים בבית וממתינה לבואם, מבשלת, מקפלת כביסה, עושה שליחויות פה ושם, קונה מצרכים. בפעם האחרונה נעתקה נשמתנו כששמענו שהיא הכינה את הסלט לארוחה משותפת. מאז פול ואני מאוהבים ברעיון, וזה רק עניין של זמן עד שגם אנחנו ניפול שדודים ונאמץ עוזרים אישיים

    אהבתי

    1. די!!! זה החלום שלי. ואגב, הקורטנה זמינה באנגלית כבר עכשיו, ואפשר להוריד אותה בלי שום בעיה. בארץ זה עדיין לא ישים. לפי מייקרוסופט 140 מיליון איש כבר מעסיקים אותה ישירות. היא עובדת על ווינדוווס 10 ועל הניידים ומסנכרנת ביניהם. כל זה נשמע לי כל כך מפתה, כי אני באמת קצת חסרת אונים כשמדובר במטלות הללו והבלתמים שהחיים מפילים לחיקנו. 

      אהבתי

  11. הפלאפונים הקדומים,  הקטנים והחמודים והחסכוניים,  ניחנו באינסוף מעלות,  אבל אחרי שמתרגלים לסמרטפון כבר אי אפשר להתרגל בחזרה.
    שיהיה בהצלחה ובשמחה עם המטפלת האישית החדשה שלך 🙂

    אהבתי

    1. היום המוכר בחנות ראה את הנוקיה האנכרוניסטית שלי ואמר לי שהכינוי שלה הוא ’נוקיה אריתראים’ מסיבות ברורות. הם לא מתקלקלים, והבטריה מחזיקה ימים. אני באמת מתכוונת לבדוק את העוזרת האישית הזו ולראות אם היא משפרת את המצב. 

      אהבתי

      1. וואי, הלוואי עלי להיות שוב אריתראי במונחי נוקיה. אבל אני ממש תלויה כבר בלוח השנה של גוגל, זה הדבר היחיד שיודע מה קורה איתי.

        אהבתי

        1. ואני עדיין נאחזת בלוח שנה פיזי. כל פעם אומרת שהפעם אעשה מאמץ, אבל חוששת שזה אחד מאותם מקרים אבודים, כמו שההורים שלי לא מסתדרים עם פלאפון 

          אהבתי

          1. טוב, זה באמת שונה. יומן הנייר שלי בעבר היה בגודל הכי קטן שהצלחתי למצוא, כדי להכנס לכל כיס שאיתו אני עוברת ממקום למקום, ובכל זאת היו מובלעות לפעמים של זמנים בו הוא היה באיבוד וסיבך אותי. אז עכשיו כשהוא אוגמנטד לפלאפון שלי ואפשר להציג אותו גם על מסך גדול בעת הצור– + מגיב למיילים מקופת חולים, זה מאד משמח אותי.

            אהבתי

  12. תנצבה

    חזרה אחורה מבחינה טכנולוגית – נדמה לי שאם הייתי במקומך הייתי משתגעת. כמה התרגלתי שאפשר לבדוק הכל תוך רגע ושהכל בקצות האצבעות. למרות ש – יכולה מאוד להבין את הרווחה שבהתנתקות. זו ברכה שהיא צרה.
    לא מזמן הלכנו אלון ואני למסעדה ושכחנו שנינו, במקרה גמור, את הטלפונים בבית. זה היה מרגש ומשחרר, אבל גם נורא מבהיל. לא אחת שכחנו ושלחנו יד מגששת לתיק או לכיס. הזמן יחד היה נפלא, אבל כשחזרנו הביתה מצאנו עצמנו משתבללים, כל אחד מול מסכו, לרבע שעה של נתק גמור. זה היה מבהיל יותר מלשכוח את הטלפונים בבית.

    חידשת לי בנוגע לאפליקציה של המזכירה האישית. גם זה נשמע מבהיל וממכר. הייתי מוותרת, בעיקר בגלל ענייני ריגול ואיסוף נתונים, למרות שלרוב זה לא מפריע לי במיוחד. אבל גורם שאוסף, ממפה ולומד את כל אורח חיי – זה קצת מבהיל. לעומת זאת, אני מאוד אוהבת להיות "המזכירה האישית" של אחרים. יש כאלה, בשר ודם, שזה בעבורם תחביב נחמד לארגן חייהם של אחרים 

    אהבתי

    1. אני לא שוכחת שאת אוהבת גם לנקות. זן נדיר ולא ממש מובן לי. מדהים שמה שעבור אחת הוא העונש הכי גדול, יכול להיות תחביב נחמד עבור אחרת. 
      ואשר לריגול ואיסוף נתונים – בגלל זה אין לי פייסבוק. נדמה לי שזו התוכנה הכי פולשנית שיש, ושאין למי שפותח בה חשבון שום שליטה על מי נכנס וקורא את התכנים שלו. ובכל זאת רוב האנשים שאני מכירה משתמשים בה. 

      אהבתי

      1. פייסבוק אומנם פולשנית מאוד, וכעת כשהיא גם הבעלים של וואטסאפ (ואינסטגרם גם? לא בטוחה…) היא פולשנית אף יותר, אבל זה לא נכון לומר שלמשתמשים אין שליטה על אופן חשיפת התכנים. יש אפשרות לשנות ולעדכן הגדרות פרטיות כך שרק אנשים מסוימים יהיו חשופים לתוכן שהמשתמש משתף או להפך, שמשתמשים מסוימים לא יוכלו לראות את התוכן המשותף. הבעיה האמיתית, שלה אין כלכך פתרון בינתיים, הוא הגורם האנושי. כלומר – אנשים שיכולים לעשות צילום מסך ולהעביר לאחרים, או לפרוץ. זה עלול לקרות בכל רשת חברתית.

        מעניין הקישור שעשית בין ניקיון לארגון אדמינסטרטיבי. כשחושבים על זה, אלו באמת שני תחומים קשורים.

        אהבתי

  13. הכי אהבתי ברכת החיים , שזה יותר משכשוכית החיים אבל קצת פחות מ – ים החיים
    אהבתי גם את גווית הנייד. הישן עליו השלום ולט להתראות
    לא יודעת מה זה קורטנה הזכיר לי קורטיזונה לא עלינו , אז בדקתי בגוגל וזה עדיין מזכיר
    ואני מאז אסון אובדן הסים של הישן והלא מצ’וכלל , כל יום משתכללת עם משהו חדש בנייד המשוכלל (מסרבת לקרוא לו חכם כי חכם הוא לא )

    אהבתי

    1. בריכה, ים: מן הסתם דימויים של קיץ. שכשוכית זו מילה נפלאה. כמו שלולית אבל בלי הבוץ. 
      קורטנה: אם הבנתי נכון זה לקוח ממשחק מחשב, שבו היא היתה העוזרת הממוחשבת של הגיבור הראשי. מן הסתם אנחנו לא מכירות אותו. 

      אהבתי

  14. זה מצחיק, ואולי בעצם עצוב
    שבעולם שבו אנו חיים אנחנו צריכים להיות מחוברים 24/7/365
    כשאני עסוקה מדיי למשל, אני שמה את הטלפון על מצב טיסה (לא רוצה שיפריעו לי, ולא רוצה לראות/לשמוע שהטלפון קיבל איזו הודעה ממישהו או מאפליקציה ששולחת עדכונים כאלה ואחרים)
    וזה לא נתפס לאנשים שאני לא זמינה כל הזמן

    המכשיר שהיה לי לפני הגלאקסי נוט 2 (הסמרטפון הראשון שלי) היה של נוקיה (גם היה סוג של סמארטפון רק שחכם הוא לא ממש היה) והוא היה מחזיק בשקט שבוע שלם בלי הטענה
    היום האפליקציות זוללות את הסוללה
    סך הכל הטלפון הזה הוא אולי קטן, אבל זה מחשב שנכנס לנו בתוך כף היד (ומלווה אותנו לכל מקום)

    אהבתי

    1. זה בדיוק זה, מחשב אישי קטן שגם יודע איפה את נמצאת כל רגע נתון, ומה החיפוש האחרון שלך ברשת. ובעיקר, כמו שאמרת, זמינה בכל רגע נתון. אם פעם שלחו לך מכתב, ולקח לו יום יומיים להגיע, והגבת, הרי שאחר כך היה המייל (אני מדלגת כמה שלבים, אני יודעת), וגם שם לא היה ברור אם קראת או לא, ועכשיו כל אחד יודע מתי את מחוברת או אם קראת או לא. זה מכניס כל כך הרבה אלמנטים חדשים בתקשורת הבין אישית. 

      אהבתי

  15. אגב, אחד היתרונות של אנדרואיד זה שאפשר לשמור את כל אנשי הקשר בחשבון google. לי אישית יש חשבון ייעודי לטלפון. ככה שבכל פעם שאני אתחבר לכל טלפון אנדרואיד, לא משנה של איזו חברה, ברגע שאני אגדיר את החשבון google שלי, כל אנשי הקשר יופיעו שם. והוא גם ישאל אותי אם אני רוצה להתקין את האפליקציות שהיו לי במכשיר האחרון בו השתמשתי (כן הוא זוכר אותן) ואם את מגבה לשם גם תמונות וכו’ הוא יעשה sync גם לזה. אותו כנ"ל גם לגבי הוואטסאפ. אותו כנ"ל גם לגבי היומן…

    איזה מכשיר קנית בסוף?

    אהבתי

    1. כן, כל זה לא היה לי במכשיר הקודם. הכל הלך. 
      קניתי סמסונג A5. מסתבר שזה מתקדם בערך בעשרה דורות לעומת הקודם שהיה לי, שליווה אותי 5 שנים, נצח במונחים של פלאפונים. 

      אהבתי

  16. כמו כולנו גם אני התמכרתי ולא מעזה לצאת בלי המכשיר הזה מהבית, זה הדבר היחיד נדמה לי שאשוב לקחת אם אשכח -ובעיקר שמבמקרה ואחת מבנותי תתקשר  ולא אענה מייד תתחיל דאגה  ( כשאני בהצגה למשל אני מודיעה להן שאני לא זמינה)
    וכיום עם הוואטסאפ בכלל הקשר כ"כ זמין ורציף. את "העוזרת" אני לא מכירה ומן הסתם כנראה גם לא זקוקה לה, שיהיה לך בהצלחה !
    התמונה נפלאה ! ( לוקחת אותה לצורך אחר , ברשותך, תודה !)

    אהבתי

    1. כרגיל, אני שמחה כשהתמונה ’קולעת’, ואת מוזמנת בהחלט להשתמש בה. התחושה של זמינות כל הזמן, משמעה מצד אחד האח הגדול, אבל מצד שני זה אומר שיש דאגה לשלומך. כמו כל דבר, אלה אמצעים, והשאלה מה עושים איתם. 

      אהבתי

  17. באמת לקחת את הזמן? כשהמכשיר שלי נסע לפלורידה אני ישר השתטחתי על מפתן חנות הסלולרים הקבועה שלי וזעקתי שיקחו ממני את הכסף, רק שיתנו מכשיר.

    את יודעת, מה מעניין אותי מבחינת מקצועית איך שאת מתארת את קורטנה.  למייקרוסופטבוודאי יש בריגדה של אנשי חווית משתמש שהגדירו את השפה שהיא תשתמש בה, גרפיקאים שעיצבו את הדמות הזו עם החיוך המדוייק. אבל כשאת מבקשת מתכנתים לדמיין את הלקוח של המוצר שלהם, הם לרוב מדמיינים גבר לבן, צעיר וטכנולוגי. הייתי פעם בקורס ux (חווית משתמש) וזה בדיוק מה שקרה כשתבקשנו לדמיין דמויות של משתמשים. סתם דמויות. אם אחד לא דמיין אותך. והנה, כאן, מייקרוסופט קלעו בול לקהל היעד.

    אהבתי

    1. מייקרוסופט לגמרי קלעו בול במקרה שלי, אם כי אני לא יודעת עד כמה אני אופיינית. אין לי פייסבוק, ואני די סלקטיבית בבחירה (האם זו באמת בחירה) של המדיה החברתית שבה אני משתתפת. אולי זה גם עניין דורי, ולא רק אישי. היחיד בדור שלכם שאין לו פייסבוק אצלנו זה צעיר בני, בן 23. גם לו היה כמובן, אבל כשנפרד מחברה מיתולוגית במקום להתחיל לשנות את הסטטוס פשוט מחק את החשבון, ומאז לא הביט לאחור. האם הדור שלכם לא חרד לפרטיותו? מן הסתם כן. אלא שכמו שג’יין כתבה לי למעלה, משתכנעים שיש שליטה. אני לא בטוחה שזה נכון. 

      אהבתי

      1. אני במקרה בחרתי באותו שעור לתאר את הדמות של בעלת הבית שלי: אישה בת 50-60, משכילה במידה כזו או אחרת, יודעת לנהל כספים וניירת. זאת אישה שתחזיק את כל הניירת שלה בקלסרים מסודרים, היא משתמשת במחשב נייח ויש לה שולחן עבודה (דברים שלא מאפיינים את הדור שלנו). זאת משתמשת שתקרא את הטקסטים של ההסברים עד הסוף, ועדיף להשתמש בשבילה במונחים מעולם הקלסרים והטפסים. אם היו שואלים אותי האם קונספט של דמות שמנפישה את האפליקציה תהיה רלוונטית למשתמשת כזו, לא יודעת מה הייתי עונה. האם זה טייפקאסט שמאפיין אותך?

        אהבתי

        1. מבחינת הגיל אני מתאימה (54), אבל אני ממש לא יודעת לנהל כספים וניירת. עושה רק כשמגיע הטופס האדום, וגם אז לא תמיד. יש לי מחשב נייד, ובמשרד נייח. לגבי הנפשת האפליקציה, זה נחמד אבל בעיקר חשובה לי הפונקציונאליות של האפליקציה. מה היא יודעת לעשות ואיך היא תעשה את החיים שלי קלים יותר ומאורגנים יותר. ועצם זה שהיא בעלת הבית שלך, גם כן מרחיק אותה ממני מאוד. אין לי בית אחד, שלא לדבר על כמה. 

          אהבתי

      2. באשר לפרטיות – זה לא שהיתה פרטיות בעולם הישן. אני גדלתי עם "סבתא רוסיה בסלון". את יודעת שסבתות רוסיות זאת רשת הריגול הכי טובה שיש? ידעתי על מה רבים במשפחות אחרות, מה חושבת האמא של הילד מהכתה ובכמה ההם קנו את הבית. ועכשיו כל החיים שלנו זורמים בערוצים הדיגיטליים, ועקרונית אפשר לגלות עלי המון אם קוראים את ההתכתבויות שלי בג׳יטוק. ואין לי אשליה, הכל פריץ ונפרץ. אבל אם מישהו ירצה לעשות לי משהו רע, זה אפשרי גם באמצעים "של פעם". להוריד פרופיל ולא לעשות בעיות לאף אחד זו האסטרטגיה הכי טובה.

        אהבתי

        1. זו נקודה נכונה: אם מישהו ירצה לעשות רע למישהו אחר הוא ימצא דרך בין אם יש פייסבוק או לא. העניין הוא שכל המידע הזה עשוי לפגוע גם במי שלא רוצה לעשות לך רע: למשל, המעסיקים היום דבר ראשון בודקים בפייסבוק, ומגלים כל מיני דברים עליך שאולי לא היית מעלה לו היית חושבת שזה פרוץ לעיני המעסיקים הפוטנציאליים. זכור לי למשל שבמלחמה האחרונה פיטרו איזו מועסקת ערביה בעיריית לוד(לא סגורה על המקום) כי כתבה משהו בפייסבוק בעד העזתים ונגד הצבא. 

          אהבתי

  18. כשהייתי בעליו הגאה של טלפון מסוג מנגו בצבע חציל  נסענו בשבת לים ומתחת לשמשיה התקשרתי לאמא שלי לשאול לשלומה. היא שאלה אם יש טלפון ציבורי באזור שאני מתקשר ממנו ופשוט לא האמינה שאני מדבר איתה מטלפון על חוף הים ועוד ללא חוט…מבחינה היסטורית יש עד 2007 ומ-2007. עד 2007 זה כל הטלפונים הניידים הקטנים עם המקשים מ-2007 יש את האייפון הראשון שבעצם פתח את הדלת לעולם המגע. אם קודם עשינו מגע גופני עכשיו זה מגע עם חתיכת זכוכית…אנשים חילוניים לא מכירים את התחושה הזו של דתיים(אלו שמחזיקים טלפון חכם ואל כשר) ונותנים לו להירגע בסופשבוע. בהתחלה הפכנו לעבדים של הסלולרי היום הכל נמצא שם וקשה לתאר איך נסתדר בלעדיו מהסיבות הפונקציונליות ולא הכייפיות.
    תקני לך משהו טוב ולא כמו כל עם ישראל שקונים LG וסמסונג.

    אהבתי

    1. אני עוד זוכרת כמה מוזר זה היה נראה כשאנשים הלכו ברחוב ודיברו בפלאפון, וזה היה נראה כאילו הם משוגעים ומדברים לעצמם. הצרכים שלי די סטנדרטיים ובנאליים, וקניתי כמו כל עם ישראל סמסונג A5. מה זה ’משהו טוב’ וכמה הוא עולה. 

      אהבתי

      1. יש מכשירים טובים של שיאומי ו-HUAWEI (וואוי) וכולם סינים גם סמסונג וגם LG וכן גם אייפון. יש לחברות האלו מכשירים מצויינים ולאנשים סטנדרטיים זה יכול להגיע ל1500 שקלים. כמובן שיש גם מכשירים במחירים כפולים ומשולשים אבל ביננו הרוב לא צריך 70% מכל מה שהמכשיר יכול לתת.

        אהבתי

  19. התמונה מזכירה לי את האלים ההודיים בעלי המון ידיים…
    פעם, כשהיינו חיים בקהילות, כולם היו מושיטים יד ועוזרים. נחמד לחשוב שבפעם היינו יותר ביחד (גם אם זו מחשבה נוסטלגית שלא בהכרח אמיתית).
    בתיאורי השאול/הגהנום, אנשים פושטים יד להצלה, 
    בגן עדן, כולם מושיטים יד לעזרה. מעניין.
    תתחדשי, ומקווה שנהנית מהשקט ומהעדר הסחות דעת.
    שבת שלום }{

    אהבתי

    1. לדעתי ’דורגה’ היא היא האלה ההודית עם הידיים. כשחושבים על זה יש בזה המון הגיון, מה היינו מספיקים לעשות לו היו לנו עוד 4 זוגות ידיים. משתדלת להרגיע עם הכל, אבל באמת שדרושות לי עוד כמה ידיים, או לפחות עוד כמה שעות ביממה. כמו כולם, אני מניחה. 

      אהבתי

  20. לא. לא! אם סמארטפון אז תשארי עם אנדרואיד. הסנכרון בינו לבין גוגל (ו-ווייז) עושה את העבודה טוב מספיק. תצרי אירועים בgoogle calander לכל דבר חשוב (כולל תאריך אחרון להרשמה לכנס) ותראי ישועות.

    אהבתי

    1. טוב קראתי שנשארת עם אנרואיד. כמו שכבר הגיבו, אם תסנכרני את המערכת עם חשבון הגוגל שלך תהיי מגובה תמיד.
      (ומצד שני, אם את פרנואידית לגבי פייסבוק, למה לא להיות פרנואידית גם לגבי גוגל?)

      אהבתי

      1. שאלה טובה. ולאחרונה אני מקבלת פירסומות בטלפון על דברים שדיברתי עליהם עם אנשים. אני מתחילה להאמין שהשמועות על כך שהפלאפון מקשיב לך ומזרים לך פרסומות בהתאם נכונות. 

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s